אוי-אוי-אוי.... במקום ללטף ראשי עוללים ולסרוג פוזמקאות לחיילים, העזה אשת שר הביטחון, נילי פריאל, לפתח קריירה משל עצמה. באמת לא בסדר!
ההוכחה הראשונה לטענה זו פשוטה כמובן. נילי פריאל היא אישה וכל השאר ברור מאליו. מה פתאום מעזה אישה שנישאה מחדש בגיל מאוחר, לפתח קריירה חדשה?
באיזו זכות היא אינה מסתפקת בישיבה בטלה ב"סיליה ורביבה" ורוצה דבר-מה נוסף בחייה? מה... נגמרו העמותות שמחפשות יושבות ראש ומנכ"ליות שיזניקו אותן לתקשורת? מה... לכל הילדים האוטיסטים כבר יש מקלט ומלגות לשיעורי רכיבה טיפולית על סוסים?
האם פסו טורי הרכילות המנציחים נשות פוליטיקאים ורעיותיהם של אנשי עסקים משמחות יחדיו ילדים שאושפזו בבתי מחסה?
כן! זה מה שנילי פריאל היתה צריכה לעשות. להיות "אשת פוליטיקאי קלסית" ולהפסיק לבלבל את המוח עם פרטנזיות לעסקים פרטיים.
לו רביב דרוקר, בעל הסקופ על עסקיה של פריאל, היה מצביע על פעילות בלתי חוקית שערכה אזי היה צריך לפתוח מיד בחקירה נגדה. נקודה. אם הוא או אחרים היו מצביעים על הדרך שבה הצליחה למצוץ את תקציב הביטחון באורח בלתי הוגן וודאי שאם נאספו עדויות ל"אורח בלתי חוקי", או הוכחות לכך שפריאל הפכה עצמה למכבסת התרומות של אהוד ברק - אזי היה צריך לפתוח בחקירה. ומיד!
אבל פריאל פתחה עסק פרטי שמקווה לגבות ריטיינר חודשי צנוע כ- 2500 דולר... וזו סיבה די עלובה להתנפל עליה. אבל מה, אנחנו מתקרבים לבחירות. וההיסטריה גוברת. כך גם איכות המתקפות האישיות על השחקנים המובילים את התחום.
ובשורה התחתונה
ים של צביעות גועש סביב הפרסום על פריאל. כי כמו שהדברים נראים עתה היא לא עשתה דבר שאחרים לא נגעו בו. החל מהעובדה שנשות שרים אחרים מנהלות קריירה עצמאית שאינה תואמת את הדפוס הנושן של "אשתו המתוקה של הפוליטיקאי הערמומי" והמשך ואת זה כדאי אפילו להדגיש המשך דרך ההתעלמות מיחסיהם המפותלים של אנשי יחסי ציבור אחרים היועצים לאנשי עסקים וגם לפוליטיקאים הנתמכים על ידם.
המסקנה מכל זאת פשוטה: הגיע הזמן לרענן ולחדש את החקיקה הנוגעת למימון הפעילות הפוליטית. כי החקיקה הנוכחית אינה מסוגלת לענות על הצרכים וראויה רק לתואר אחד: חרפה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.