בואו נשפשף את העיניים (ונתערפל מעט) כדי שנוכל להאמין שהיה טעם בהעברת טיוטת התקציב לשנת 2009 בממשלה. הטיוטה הרי עברה לאחר אינספור ויכוחים (ודיווחים) אחרי שתיים בלילה. ואוו... איזו דרמה שהיתה שם... וכמה שזה בטח חשוב לכלכלה. נכון?
אז איך זה שבכל זאת צריך לעצום את העיניים "חזק-חזק" - כדי לפנטז בנוחות על כך שהצעת התקציב אמנם תצליח לשרוד את הסערות הפוליטיות הצפויות בחדשים הקרובים. שהרי ברור לכל כי התגובה הכי הגיונית ל"סיפור התקציב" היא: אז מה?!
אז מה - אם האוצר הצליח לשמור על מסגרת התקציב, אז מה - אם אולמרט החל פתאום להראות כמו כמנהיג, אז מה - אם הדיונים התגלגלו לתוך הלילה, אז מה - אם ברק העליב את לבני שעלבה במופז שירה באולמרט ובציפי (ו/או ההפך ו/או במלוכסן), אז מה - אם חיים רמון נמנע מהצבעה.
וכמיליו של אותו השיר: אז מה! אז מה! אז מה!
כל המעשיות האלה הן רק "פק-פק" לקידום מרוצי הפריימריז ב"קדימה" ולהצלת כבודו של אהוד ברק. בעצם חשוב להוסיף לזה גם הערה ביחס לתרומת העניין לקידום מסעות ההישרדות הנואשים של השרים האחרים. רוחמה אברהם-בלילא, למשל, וזאביק בוים שהתנגדו לתקציב בשליחותו של מופז ואחר כך תמכו?
היי... משקיעים זרים יקרים, שמעתם? שרת התיירות ושר השיכון והבינוי החליטו לתמוך!
- יאללה, בורסה! תעלי.
הפריימריז בקדימה ייערכו בעוד פחות מחודש יומים ב- 19 בספטמבר. ורק אז, כלומר למחרת פרסום התוצאות, יתחיל הבלגן האמיתי. רק אז יתחיל המשא ומתן הקואליציוני להרכבת הממשלה החדשה או להקדמת הבחירות. ולכן, רק אז יהיה טעם לעקוב אחר טיוטת התקציב המתוכנן ל- 2009: כמה ילך לש"ס, כמה לגימלאים וכמה ליהודה ושומרון. מצד שני, אפשר בהחלט שגם אז לא יהיה בכך טעם. שכן, הבלגן הפוליטי יסכל בסופו של דבר את העברת התקציב ולהקדמת הבחירות לתחילת הקיץ הבא.
זו הערכה אופטימית עבור האוצר. משום שאי העברת התקציב החדש פירושו ניהול המדינה במסגרת תקציב חסכוני ומכווץ. ומה טוב מזה בתקופה שבה צפויה גביית המסים לרדת והאבטלה, במקביל, תעלה?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.