כשהדולר יורד - אוצר המדינה מתמלא

הררי מלים נשפכו, וכותרות רבות חוברו על ההשפעה של הירידה בשער הדולר על רווחיהן המצטמקים של החברות המייצאות, המקבלות את תשלומיהן במט"ח והתשומות שלהן בשקלים.

איש לא הפנה עדיין את תשומת הלב לכך שירידת שער הדולר מגדילה את רווחיהן של החברות שהתשומות שלהן צמודות למט"ח, והכנסותיהן נמדדות בשקלים. למשל יבואניות הרכב אשר לא גלגלו על הצרכן את מלוא הירידה בשער הדולר.

לירידה בשערי המטבע השפעה ניכרת, הן על גביית המס באופן כללי והן על דוחות חברות ספציפיות. לגבי האחרונות לא פעם נוצרים עיוותים שאינם קשורים דווקא לרווח או להפסד, אלא לביטוי של ירידת השער בדיווחים לרשויות השונות.

ברמת הכלל ניתן היה להניח שהירידה ברווחיות השוטפת של רוב החברות צריכה להביא להפחתה בתשלומי המס שלהם השנה.

לאמור לעיל, יש להוסיף נתון חשוב שעיקר גביית מס ההכנסה של רשויות המס, היא דרך הניכוי במקור ובעיקר משכר עבודה.
חלק זה של גביית המס למעשה לא השתנה עם ירידת הרווחיות של החברות, לפיכך בחלק הארי של גביית המס משכר לא תהיה השפעה.
לעומת זאת בגביית מס החברות שהוא כאמור, החלק הקטן יותר של גביית המיסים תהיה ויש השפעה משמעותית.
כמובן שככל שהקיטון ברווח יביא להפחתת משכורות או לפיטורין יקטן גם מרכיב זה בהתאמה, כפי שאכן נראה בתקופה האחרונה.
כמובן שלשער החליפין השפעה גם על חיוב המס בשל רווחי ההון ובמיוחד באותם מקרים בהם התמורה צמודה למטבע וחישוב הרווח הראלי נעשה בהצמדה למדד, כאן נראה בבירור רווח הון ראלי נמוך יותר וכמובן גביית מס נמוכה יותר.
לירידת שער הדולר השפעות גם ברמת הדוחות הפרטניות של החברות עצמן, השפעות שכדאי לשים לב אליהן ולטפל בהן בזמן.
מאחר וחלק הראשונה היא ירידת ערך פיקדונות מט"ח אשר מהווים הפרשי שער שליליים המוגדרים כהפסד מריבית ואינם נותנים לקיזוז כנגד רווחים אחרים- דבר שיכול לגרום נזק כספי לחברות.
כמו כן נקודה נוספת אליה יש לשים לב היא מערך ההלוואות של החברות, כהרגל נהגו חברות רבות לתת הלוואות צמודות מטבע, בעיקר בכל הקשור לחברות קשורות בחו"ל, עם ירידת שער המטבע, הלוואות אלה יכול ויצרו חבות מס אצל החברה המלווה בלא שהחברה התכוונה לכך ובוודאי שיכולה היתה, למנוע חבות זו על ידי תיקון החיובים הבין חברתיים בהתאם.
בשני נושאים אלה רשויות המס עושות מאמץ לטפל, אולם טיפול מעמיק יותר ויסודי מחייב תיקון החוק.
בהמשך לאמור לעיל ברצוני להוסיף נקודת מבט נוספת אשר בעיני, יוצרת אשליה הקשורה בגביית המיסים.
אנו עדים בתקופה האחרונה לעליה בגביית המיסים העוקפים הכוללים מיסוי יבוא ומע"מ, עליה זו הנה לכאורה לא הגיונית לאור ירידת מחירי היבוא והקטנת הפעילות, או שיש בה להעיד על הגברת הפעילות?
נראה לי שתופעה זו של גידול בגביית המיסים העקיפים היא תופעה המעידה על ההאטה והקושי בו נמצא המשק הישראלי.
גביית המע"מ מושפעת מהיקף העסקאות עם הצרכנים, אולם בניכוי המע"מ על התשומות, דהיינו החזר על העלויות ובמיוחד על ההשקעות.
קיטון משמעותי בהשקעות, ישפיע דווקא על גידול בגביית המע"מ- גידול המעיד על האטה של הפעילות