סכנת סגירה מרחפת מעל מכללת אלמנאר לקולנוע בטייבה, לאחר עשייה פורייה מאוד בשנתיים האחרונות, במהלכן נחשפו סרטים של תלמידי המכללה בפסטיבלי קולנוע שונים, ביניהם "הצעקה של אבא", סרטו של רשא ג'יורי, שהוצג בפסטיבל הסטודנטים הבינלאומי האחרון בתל-אביב, ו"ילדי הצמתים", סרטה של אחלאם אגבריה, שהוצג בחודש שעבר בפסטיבל הקולנוע בירושלים.
הסיבה שבעקבותיה עשויה המכללה - המוסד האקדמי היחיד לקולנוע ולטלוויזיה במגזר הערבי - להיסגר, היא מצבה הכספי הקשה. אלמנאר נמצאת בגירעון תקציבי מתמשך, הנובע הן מתקצוב נמוך של מוסדות השלטון והן בשל הקושי של תלמידיו לגייס את מלוא שכר הלימוד, קושי הנובע ממצבן הכספי הקשה של משפחותיהם.
במכתב בהול ששלחו בתחילת החודש דוניה בראנסי ומוחמד מסארוה, מנהלי מכללת אלמנאר, אל שר התמ"ת אלי ישי, מתארים השניים את הנסיבות שהובילו לקשיים האמורים: "מכללת אלמנאר סובלת מקשיים תקציביים בגלל הכנסות נמוכות של המכללה משכר לימוד ומתקצוב חלקי ממה"ט (המכון הממשלתי להכשרת טכנולוגיה ומדע במשרד התמ"ת, מ"ש). הסכומים האלה בקושי מחזיקים את תפקוד המכללה... המכללה הזו, שלא כמו שאר המכללות, לא זוכה עדיין לתמיכה של גופים נוספים מחו"ל או מהארץ... הסברנו שהגירעון התקציבי של המכללה נובע מרכישות ציוד, ומסבסוד שכר לימוד לחלק מהסטודנטים שעדיין לא שילם, והוצאות של פחת בציוד. במה"ט לא מאפשרים העלאת רמת התקצוב שלנו לאור קיצוצים, אך מאידך שמענו על העלאות שניתנו למכללות אחרות. משום מה דווקא למגזר ערבי לא מאשרים".
ממשרד התמ"ת נמסר, כי "ועדת ההכרה טרם סיימה את ישיבותיה ובהתאם לכך אין עדיין תשובה סופית".
שר המדע התרבות והספורט, ראלב מג'אדלה, יזם לאחרונה תוכנית לעידוד קולנוע בפריפריה, ובכללה המגזר הערבי אותו הוא מייצג, ואף התנה העברת כספים למוסדות הקולנוע בכך שהתוכנית תופעל על-ידי קרנות הקולנוע. מדובר בכספים שהועברו ממשרד האוצר לטובת הקרנות, שאותן היה השר מג'אדלה מחויב להעביר לקרנות בכל מקרה, על פי חוק, וללא כל התניה.
למרות ההתניה המקוממת, היוזמה לכשעצמה חיובית - לפחות על-פי הצהרות דובר המשרד, שכן נכון לעכשיו התוכנית חשאית, משום מה, ואינה נגישה לציבור.
אך למרבה האירוניה, דווקא משרד התרבות, שבראשו עומד שר ערבי, נפקד מרשימת התומכים במוסד.
*דוניה בראנסי, ביקשתם סיוע מהשר מג'אדלה?
"כן, פנינו. לפני כמה חודשים עשינו אירוע מרשים לכבוד השר מג'אדלה, אצלנו במכללה. הוא הבטיח לעזור, אמר שמגיע לנו, אבל בינתיים כלום לא קרה".
לשאלתנו את השר מג'אדלה, האם משרד המדע התרבות והספורט מסייע למכללה תקציבית, והאם אחת מהמלצות לעידוד הקולנוע בפריפריה עוסקת בתקצוב גופים כמו המכללה, השיב מ"מ דובר המשרד, כי "המכללה איננה מוכרת כעמותה, ועל כן אין ביכולתנו לסייע לה על-פי חוק יסודות התקציב לסעיף 3א'. כל שנשאר הוא לחכות שהמכללה תפעל בהקדם, כפי שהוסבר להם במפורש על-ידי מנהלת תחום קולנוע במשרד, על מנת להפוך לעמותה מוכרת כחוק, ורק כך יתאפשר למשרד לתמוך בה".
מכללת אלמנאר נוסדה בשנת 1999 כמכללה להנדסאים, ובשנת 2001 החל המוסד לפעול כבית ספר ללימודי קולנוע וטלוויזיה. מבחינה פדגוגית, המכללה עומדת בדרישות משרת התמ"ת, וגם מבחינת הציוד - כמו אולפן, מצלמות, מכשירי סאונד וחדרי עריכה.
העלות השנתית הכוללת של הפעלת מכללת אלמנאר עומדת על למעלה ממיליון שקל. שכר הלימוד אמור להוות כ-40% מסכום זה. לדברי בראנסי, המכללה נאלצת להתמודד לא רק עם בעיות בגביית שכר הלימוד, אלא גם עם עלות מימון ההסעות של מרבית התלמידים, שכן אין תחבורה ציבורית מהישובים שלהם למכללה, דבר היוצר הוצאות חריגות.
בראנסי: "אנחנו בשלב של להפוך לעמותה ללא מטרות רווח. הגשנו הצעה להיות מלכ"ר, אבל עוד לא קיבלנו אישור ניהול תקין. כרגע אין לי רישום לשנת הלימודים הקרובה, ואני לא יכולה להוציא כספים לפרסום. יש לנו הצלחות, תלמידים שלנו הגיעו לפסטיבלים בינלאומיים, יש עלייה ברמת החשיפה, יש פרויקטים מיוחדים, יש הישגים, אבל נאמר לנו שאם אין רווחים - סוגרים. באתי מתפקיד בכיר בחינוך כדי להקים מכללה ללימודי קולנוע, ואני בעצמי עוד לא מרוויחה. אני עובדת גם בניקיון וגם כמנהלת. אני נלחמת גם בחוסר המודעות בחברה הערבית, שבה הרבה לא מבינים את המשמעות והחשיבות של הקולנוע".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.