רוג'ר פדרר ממציא את עצמו מחדש

רוג'ר פדרר כבר הוכיח שהוא הטניסאי המושלם ביותר בעולם יותר מפעם. אבל מה שמעניין בהתנהלות שלו מאז שירד למקום השני, היא הגישה המקצוענית והחיובית שלו. כשאני רואה כאן בניו יורק איך הוא מתמודד עם המצב החדש, אני מעריץ אותו אפילו יותר מאשר כשהיה בפסגה. האצילות שבה הוא מתנהל, המקצוענות, הנחישות והתחרותיות, הופכים אותו לשחקן המעניין בסבב כרגע.

כשלא הלך לו בבייג'ין, אז הוא התרכז בזוגות ונלחם כמו אריה בשביל להביא זהב. צריך היה לראות איך הוא שמח כמו ילד קטן אחרי הגמר האולימפי. בטורניר הנוכחי הוא נאלץ לענות על אינספור שאלות מעצבנות, ועל כולן הוא עונה בנינוחות ובחיוך. כמו כל ספורטאי ענק הוא דווקא משתמש בירידה למקום כדבר חיובי שיעזור לו למלא את המצברים. הוא רואה את התמונה הכללית ולא איבד במאום מביטחונו העצמי.

אין לו ממש עניין אובססיבי בלהיות ראשון בעולם בשלב הזה של הקריירה. הוא יודע שמה שחשוב זה מאזן הזכיות בטורנירי גראנד סלאם, ושם הוא עומד על 12 זכיות ביחידים, 2 פחות מפיט סמפראס .המטרה הברורה שלו היא להשוות ואף לשבור את השיא. הוא ריאלי ויודע שהתקופה שבה שלט ללא עוררין תמה. אין לו בעיה להפשיל שרוולים ולהילחם במשך 5 מערכות כפי שעשה מול איגור אנדרייב הרוסי בשמינית הגמר. היה נפלא לראות את פדרר נלחם כאחד האדם, מתעצבן על עצמו ומניף אגרופים בשמחה אחרי זכייה בנקודות חשובות. זה כבר לא מלך הג'ונגל האלגנטי שכולם מפחדים ממנו, אלא חיה פצועה שמנסה להחזיר לעצמה את כוח ההרתעה.

מה שעוד יפה אצל פדרר זה יצר התחרותיות החייתי שלו. הוא פשוט נהנה להתחרות, להתמודד עם מצבים שונים בלי פחד מהפסד. אחרי הכל, אם מסתכלים על השנה הנוכחית, הוא העפיל לחצי באוסטרליה (עם מחלת נשיקה), לגמר בפאריז ובווימבלדון וזכה בעוד שני טורנירים, כך שהוא לא ממש בנפילה. פשוט שאר הסבב התקרב אליו, ושחקן אחד תפס שנה חלומית.

פדרר במרחק של שלושה משחקים מלהשתיק לא מעט פרשנים. ההגרלה ברבע סידרה לו את הלוקסמבורגי האלמוני ג'יל מולר שעלה מהמוקדמות, מה שאומר ששחזור של גמר ווימבלדון נראה יותר ויותר ריאלי.

עוד חדשה טובה לאוהדי פדרר היא העובדה שהוא משתמש בטורניר הנוכחי בסגנון ממנו נמנע בעבר - הגש ורוץ לרשת. במשחק מול אנדרייב, בייחוד במערכה החמישית, הוא הרבה לעלות לרשת, ויש סברה שהוא מכין את עצמו לקראת הגמר מול נדאל. פדרר מסוגל לשחק בסגנון הזה, אבל מעולם הוא לא הפך אותו לשיטת משחק קבועה מול נדאל. כולל בגמר החלומי השנה בווימבלדון.