7 נקודות למחשבה על המשבר

1) בחזרה מהעתיד
לבועות כלכליות יש גם צד חיובי, הן מאפשרות לנו לראות במו עינינו, איך היו נראים הדברים באותו תחום, לו היה צומח בקצב בריא.

הזדמנות להצצה כזו היתה לנו בשנת 2001 ביחס לעתיד הטכנולוגי: היחס בין כמות המוצרים הטכנולוגים והיישומים המתקדמים שפותחו אז מתוך תקווה שאנשים יסכימו לשלם עבורם, תקווה שלבסוף התבדה.

בשנת 2007 ראינו את העתיד במדינות המתעוררות, את העתיד באנרגיה החלופית שהראה לנו איך יראו לדוגמא המכוניות החשמליות והמשבר הנוכחי הראה לאמריקאים איך יכול היה להראות ביתם עוד מספר שנים או איך יראו המוצרים הפיננסים המתוחכמים שזמנם עדיין לא הגיע.

2) מי מפחד ממוצרים פיננסים מורכבים

התגובה הראשונה למשבר הפיננסי תהייה בוודאי קריאתם של רבים לאסור את הפריצות ואת תאוות הבצע שהתפשטה והשחיתה את העולם. אך אין זאת פריצות אלא, כאמור, העתיד.

לא ראינו כאן את סופו של השוק החופשי אלא את תחילתו, זהו שוק משוכלל שמאפשר למוכר דגים בוויאטנם לתת משכנתא לספרן בטקסס. אי היכולת להעריך את הסיכון לא אומרת שהמכשירים הפיננסים דפוקים אלא שההבנה שלהם דפוקה, המשבר הנוכחי ילמד אותנו להבין את המוצרים האלה ונוכל להשתמש בהם בתבונה בעתיד.

3) התעשרות המעמד התחתון

לרבים נדמה שמי שנהנים מהבועה הם המעמד העליון על חשבון המעמד התחתון, אך הדבר אינו נכון. הבועה היא זאת שמאפשרת לקטנים לצמוח והיא זאת שגורמת לגדולים ליפול. את המחיר היום משלמים בעיקר אלה ש"היה להם". יזמי ההייטק הצעירים התעשרו ומיליארדרים גדולים איבדו חלק גדול מהונם. מדינות עניות זינקו ומדינות עשירות התמוטטו.

4) החמצת ההשקעה במדינות המתעוררות

אומנם השקעה בשנת 2001 במדינות המתעוררות עדיין השיאה תשואה גבוהה אך התפוצצות הבועה הופכת את המדינות האלה שוב להזדמנות, אלה, אומנם, אינן מציאה אך הן גם לא מנופחות, שזה חשוב לא פחות. התפוצצות הבועה מאפשרת לנו כאמור הצצה אל העתיד אנו עוברים לחיות בעולם אינטרנטי ללא גבולות, בו יש חשיבות לסחורות ופחות לכסף, בו לארה"ב כבר לא יהיה מעמד "על" והיזם הוא המלך.

5) אין צורך בהגברת הפיקוח הממשלתי

השוק חייב למצוא פיתרון יעיל להערכת הסיכון ואין לסמוך על ממשלה או על פקיד זה או אחר. חברות הדירוג יאלצו להיות מתוחכמות ותחרותיות יותר ואולי תיווצר שכבה נוספת של גוף שידרג ויפקח על חברות הדירוג. גוף ממשלתי לא יצליח לעשות את העבודה, הוא יהיה חשוף לשחיטות הוא יתנפח ויזלול את כספי משלם המיסים וינסה להצדיק את קיומו, וברגעי האמת יתגלה במערומיו לא פחות מגוף פרטי שיהיה חשוף לביקורת ציבורית רחבה ויתנהל ביעילות רבה יותר.

6) הלקח שצריך להסיק מהמשבר

קביעת הריבית של הבנק המרכזי צריכה להיות מתוכננת גם לטווח הארוך ולמנוע עיוות למחיר הכסף. הבנק המרכזי צריך להיות מוגבל בקביעת הריבית למרחק מסוים מגובה הריבית בשיווי משקל.