בעיית המשקל של אפל לא קשורה למשקל של ג'ובס

עיניים רבות נישאו אל האירוע בתקווה שסטיב ג'ובס, המייסד והמנכ"ל, ישלוף מהכובע עוד שפן בנוסח ה-iPod או ה-iPhone, כזה שיפיח בשוק אופטימיות ויוכיח שפלאי הטכנולוגיה יכולים עדיין לדחוף את הכלכלה קדימה.

לאפל יש לא מעט אתרי מעריצים ברשת והם הימרו שאפל תחשוף באירוע גרסה אלגנטית ומעוצבת משלה למחשבי ה-Netbook הקטנים שכובשים כיום את השוק העולמי. היו אף מי שהכתירו את המוצר בתור "החוליה המקשרת בין ה-iPhone ומחשבי ה-MacBook הניידים", ותיארו בפרוטרוט את ממשק ההפעלה המהפכני (שמבוסס על מגע, כמובן), את עיצובו המרשים ואת תג המחיר - שיעמוד על פחות מ-500 דולר. כמה אתרים אף הגדילו לעשות והציגו "תמונות ריגול" מהמוצר.

כגודל הציפיות, כך גודל האכזבה. באירוע לא נחשף שום Netbook מיניאטורי וגם לא ממשק הפעלה מהפכני. אפל הסתפקה בשני מחשבים ניידים חדשים, שמיישרים קו עם פלטפורמת Centrino 2 של אינטל. המפרט שלהם עדכני וכולל בין השאר כרטיסים גרפיים רציניים ממשפחת ה-GeForce 9000 של Nvidia ומעבר למסך בתאורת LED כמו אצל הקולגות - אבל הוא עדיין בתחום המקובל.

אפל לא יכולה להשיק מוצר חדש בלי גימיקים, ובמקרה דנן מדובר בגוף מחשב אינטגרלי, שמיוצר מיחידת אלומיניום בודדת בטכנולוגיית עיבוד שבבי מדויקת. העיצוב הסופי נראה זורם, חלקלק ומרשים, ואפל טוענת שהוא גם מתאפיין בקשיחות מבנית יוצאת דופן ובחיסכון במורכבות ובמספר החלקים. אבל נראה, שמהיתרונות האלה נהנה בעיקר היצרן - מה שאיפשר לו לחתוך את המחיר של הדגם הבסיסי לכ-990 דולר.

דיאטה מזורזת

מבחינת המשתמש הסופי, הבונוס של גוף האלומיניום הוא פחות ממהפכני. הדגם הקטן מבין שני הדגמים החדשים של ה-Macbook, למשל, מיועד להתחרות בקטגוריה הניהולית האופנתית של ניידים דקים וקלים, עם מסך של 13.3 אינץ'. המחשב אכן קומפקטי ושטוח במידה הראויה (אם כי לא כמו ה-AIR), ויש לו מקלדת מוארת, ואופציה לדיסק קשיח מבוסס פלאש. אבל בשורה התחתונה הוא שוקל כ-2 קילו, בעת שכמה מהמתחרים הישירים מציעים בקטגוריה מחשבים ששוקלים ב-35% פחות.

אסור להקל ראש בסוגיית המשקל. מנקודת המבט של המקצוענים הניידים, בעלי הכיסים הגדולים, שהם קהל המטרה העיקרי של הקטגוריה הזו, נייד במשקל נמוך לא רק מקטין את העומס על הכתף אלא גם מעצים את הסטטוס ואת החשק של הלקוח.

עד כמה פספסה אפל את המטרה בתחום המשקל אפשר ללמוד מגל ההשקות של המחשבים הניידים המתחרים, שהוצגו בשבועות האחרונים. אלה, פוסחים על האלומיניום וצוללים היישר למחוזות אקזוטיים של סיבי הפחמן וסגסוגות המגנזיום/טיטניום הנדירות במטרה להוריד כל גרם מיותר.

סמסונג, למשל, מנסה לכבוש מעמד בין לאומי עם המחשב הנייד X360 (בלי קשר ל-Xbox של מיקרוסופט) שמושק בימים אלה בקטגוריית ה-13.3 אינץ'. זהו מחשב סנטרינו 2 דקיק ואלגנטי עם שלדה מסיבי פחמן, כונן בלו-ריי, דיסק פלאש בריא ושלל אופציות מולטימדיה. גימיק המכירות שלו הוא משקל של כ-1.3 קילו בלבד - כמה גרמים פחות מסדרת ה-Z של סוני, שהושקה בקיץ והייתה עד כה שיאנית המשקל הנמוך בפלח הזה.

סוני לא טומנת את ידה בצלחת והחודש היא השיקה את סדרת ה-TT החדשה, שמחליפה את סדרת ה-TZ הוותיקה, שהייתה להיט מכירות בקרב הפלח של חובבי הגאדג'טים והנוסעים המתמידים. כמו ה-TZ גם גוף ה-TT עשוי מסיבי פחמן והמחשב שוקל כ-1.2 קילו בלבד עם מסך 11 אינץ' בטכנולוגיית LED.

בתוך משקל הנוצה הזה נכלל מפרט דרמטי למדי. בין השאר הוא כולל כונן בלו-ריי פנימי עם תמיכה בשידורי 1080p ויציאת HDMI, שיכולים להפוך את המחשב, שעוביו כ-1 ס"מ, למוקד של מערכת קולנוע ביתי עם אפשרות הקרנה והקלטה של סרטי HD על מסכים ביתיים שטוחים מהדור האחרון.

עוד חידוש הוא שימוש בדיסק פלאש מטיפוס SSD בנפח של 256 ג'יגה, שהושג על-ידי שילוב של שני שבבים/דיסקים בנפח 128 ג'יגה כל אחד. למחשב יש גם כוח עיבוד לא מבוטל בזכות פלטפורמת סנטרינו 2, ומערך אמצעי תקשורת סלולרית ואלחוטית. המחירים מתחילים ב-2,000 דולר לדגם עם דיסק קשיח וכונן DVD אבל מי שירצה דגם מאובזר, יצטרך להוציא כ-4,000 דולר.

גם טושיבה שלפה החודש את ה-R600, הדור החדש של המחשב הדקיק R500, שהיה הראשון בשוק עם משקל של נמוך מקילו ועובי של פחות מ-1 ס"מ לדגם 12 אינץ' עם כונן פנימי מובנה. היורש שומר על פורמט ומשקל דומים לקודמו אולם מציע הרבה יותר כוח אש בזכות מעבד מסדרת ה-9300 של אינטל על פלטפורמת סנטרינו 2 ושלל עדכוני חומרה ותוכנה. המחיר ההתחלתי דומה למחיר המקורי של ה-R500 (בסביבות 1,800 דולר).

הזירה מצטופפת

אם אפל אכן מתכננת להיכנס לזירת ה-Netbook הפורייה (בינתיים), שבשנה האחרונה הפגינה שיעורי צמיחה של עשרות אחוזים, היא תצטרך להזדרז. הזירה הצטופפה בחודשיים האחרונים בלמעלה מ-15 דגמים חדשים ונכנסים אליה כיום גם מותגים ידועי שם לצד המתחרים הוותיקים מטייוואן ומסין, שמרחיבים את ההיצע שלהם בקצב מבלבל. רק בחודש האחרון הצטרפו לרשימה מיני-מחשבים בפלח ה-400 עד 700 דולר של החברות פוג'יטסו, טושיבה, סמסונג ו-NEC.

הבעיה היא, שהמרווחים הדחוקים מאוד בפלח הזה מאלצים אפילו את השמות הגדולים להשתמש במודולים תקניים ולעיתים אפילו להוציא את כל הייצור של ה-Netbook החוצה, ליצרן חיצוני מטייוואן או מסין. כתוצאה מכך, המפרטים הטכניים נראים דומים עד זהים.

אז מה עושים כדי ליצור בידול? פונים לעיצובים יוצאי דופן (המחשב של NEC למשל), לצבעים חריגים - כמו שילוב של שחור ולבן במחשב החדש של פוג'יטסו - או טכנולוגיות ביזאריות כמו "מקלדת אנטי בקטריאלית שמרוססת בחלקיקי ננו-יוד" אצל סמסונג.