היורש של פול אוטוליני?

"לא חשבתי שאגיע אפילו קרוב לאיפה שאני היום, לא הייתי מצפה להיות בעמדת השפעה כל-כך בכירה", בראיון אישי המתפרסם במגזין "בלוגס" מדבר דדי פרלמוטר, הישראלי הבכיר ביותר באינטל העולמית, על הדרך שעשה עד לעמדה שבה הוא נמצא היום - מועמד ריאלי להתיישב יום אחד בכיסא של חברה ששווה 90 מיליארד דולר.

פרלמוטר, 54, מכהן בחברה כסגן נשיא בכיר, מנכ"ל קבוצת המחשוב הנייד ומי שאחראי על הארכיטקטורה בחברה. "אם היו שואלים אותי לפני 20 שנה אם זה מה שיהיה, הייתי צוחק. נכון שאם מסתכלים שלב-שלב, הכול היה די טבעי - בכל פעם עברתי קדימה לשלב הבא. אבל האמת היא שלא היו כאן קפיצות דרך. זה כלל הרבה דם, יזע ודמעות".

קשה להעריך עד לאן יגיע פרלמוטר באינטל. "אני לא יודע לאן אמשיך", אומר פרלמוטר בגילוי לב נדיר. "אני תמיד מנצל את המקסימום מכל תפקיד שאני עושה ומנסה לסדר שהג'וב הבא יהיה יותר מעניין ויותר אתגרי. מה הוא יהיה או מתי - אין לי מושג. אני לא יודע מה הלאה, וזה גם לא מדיר שינה מעיניי. הרבה הזדמנויות עומדות בפני בשנים הבאות ואם זה לא יהיה דבר אחד - זה יהיה דבר אחר".

כיום הוא אחד מששת המנהלים הבכירים בחברה והמנהל הטכנולוגי הבכיר ביותר בה. ככזה, הוא מוביל גם את מנוע הצמיחה העיקר שלה - טכנולוגיות ומוצרים לשוק המחשוב הנייד - תחום שאחראי על 45% מכלל מכירות החברה (4.7 מיליארד דולר ברבעון השלישי). התחום הזה צמח ב-17% בהשוואה לרבעון המקביל לעומת ה"לחם והחמאה" של אינטל, קבוצת המחשוב, שאחראית על מרבית ההכנסות שרשמה ירידה של 3%.

פרלמוטר הוביל באינטל את התפישה שבמקום להקטין את המעבדים המיועדים לדסקטופים כך שיתאימו למחשבים ניידים, תפתח החברה מעבד חדש המיועד למחשב נייד, תוך שימת דגש על חיסכון באנרגיה במקום על הגדלת הביצועים בלבד. ההצלחה של הסנטרינו, שפותח במרכז בחיפה, הובילה לכך שאינטל הפכה אותה למיקרו-ארכיטקטורה המובילה בכל קווי המוצרים של החברה - כולל שרתים ומחשבים אישיים - החל מ-2006.

"כשהתחלנו לעבוד על הפלטפורמה בשנות ה-90, שוק המחשבים הניידים היה שוק נחמד וגם עשו בו לא מעט כסף, אבל הניידים היו רק עשירית משוק המחשבים האישיים. החזון שלנו היה שאם נעשה משהו נכון, שיפנה ישירות לשוק הניידים, השוק יתהפך. הלקוח ירצה מחשבים ניידים וגם יהיה מוכן לשלם עליהם".

החזון הזה הופך למציאות בשנה האחרונה, וייצור הניידים משתווה בכמותו לייצור המחשבים הנייחים. כאשר החברה החלה לפתח את הבניאס - שם הקוד לסנטרינו - חשבו שהמחשבים הניידים יהפכו למיינסטרים - והערכה זו הוכחה כצודקת. "רק שחשבנו שזה יקרה ב-2011 ולא ב-2008", אומר פרלמוטר.

המהלכים המהותיים של החברה בתקופה האחרונה ניכרים באסטרטגיות שהיא נוקטת לטיפוח מנועי הצמיחה הבאים שלה. השוק המקורי של החברה - מעבדים עבור מחשבים אישיים ושרתים - צומח בקצב גבוה והחברה שולטת ברובו, עם נתח של כ-75%. את ההזדמנויות הבאות רואה אינטל בעיקר בשווקים שאמורים להביא את האינטרנט קרוב יותר לכל אחד, ובהתקני המחשוב שיאפשרו את זה.

כחלק מאותה אסטרטגיה הכריזה החברה במארס השנה על סט חדש של מוצרים תחת המותג אטום (Atom) שאמור להחדיר את הארכיטקטורה של אינטל (ה-x86) שקיימת בכל קווי המוצרים של החברה למגוון התקנים ניידים, עם צריכת הספק נמוכה במיוחד.

פרלמוטר רואה את המיקוד של ההתקנים החדשים בנושא התקשורת כהזדמנות הגדולה של אינטל לפרוץ לשוק החדש: "השינוי הדרמטי שצפוי הוא הנושא של האינטרנט - אנשים רוצים את האינטרנט בכיס. האסטרטגיה של אינטל טוענת שאם המכשירים האלה כוללים בעיקר אינטרנט, אז יש לה מעבד עם יתרון גדול".

במקביל, מתכוננת אינטל להיכנס מחדש גם לעולם הטלפונים הסלולריים, ולהתמקד בשוק הטלפונים החכמים. "כל הקטגוריה של הטלפון החכם מוגדרת כיום מחדש", מסביר פרלמוטר את המהלך. "הטלפונים החכמים שונים ממחשב אישי במידה דרמטית. הראשונה שמבצעת משהו שונה היא אפל, וה-iPhone כבר נראה כמו משהו אחר, יותר כמו מחשב. אם נצליח להביא את המוצרים שלנו כך שייכנסו ל-iPhone או לבלקברי - עשינו את שלנו".

תחום אחר שאינטל משקיעה בו הוא טכנולוגיית ה-WiMAX, כתקשורת האלחוט העתידית לאספקת פס רחב להתקנים ניידים (בניגוד לתקן LTE המתחרה). הדור הבא של פלטפורמת הסנטרינו (מה שידוע בשם הקוד Montevina) שהושקה לפני כשלושה חודשים, כולל גם יכולת גישה לתקשורת WiMAX לצד ה-Wi-Fi לטווחים קצרים יותר. באינטל השקיעו גם כ-2 מיליארד דולר בשירות שמנסה להציע מיזם Xhom של ספרינט ו-Clearwire בארה"ב.

לפני כחודש הושקה בטקס חגיגי הרשת הראשונה בעיר בולטימור בארה"ב, ופרלמוטר כבר מרגיש שזו דריסת רגל ראשונה לטכנולוגיה שעד כה לא הייתה ודאית. "אם לא היינו מפתחים מוצרים עבור WiMAX היה לו קשה מאוד לקרות", הוא אומר.

הראיון המלא במגזין "בלוגס".