האם יציבות שלטונית מבטיחה בהכרח חוסן כלכלי? לא תמיד - אך גם לא להפך. כלומר, גם כלכלה איתנה איננה מרשם בדוק ליציבות פוליטית. הרפובליקה הרביעית בצרפת הייתה דוגמה ליציבות כלכלית בצד אנרכיה פוליטית שגרמה לנפילת ממשלות מדי כמה חודשים. צרפת ניצלה בזכות פקידות מקצועית שכמעט לא התייחסה למשחק הכיסאות המוזיקליים במעון ראש הממשלה. אולם, למצב הנ"ל, חרף יתרונותיו הכלכליים, הייתה גם השפעה הרסנית על הדמוקרטיה בכך שהפך את הדרג הפוליטי הנבחר לכמעט בלתי רלבנטי.
דוגמה הפוכה מציגה היום ארה"ב. שם, על פי החוקה, קיימת להלכה יציבות שלטונית מושלמת - אך במציאות ניגודי גישה ואינטרסים בין הבית הלבן לקונגרס ובתוך הקונגרס יכולים להביא לשיתוק צעדים כלכליים הכרחיים.
בישראל קיים מצב המזכיר את הרפובליקה הרביעית בצרפת. גם כאן שוררת, ולא מהיום, אנדרלמוסיה פוליטית, וכך, שום כנסת בשנים האחרונות לא סיימה את פרק הזמן הקבוע בחוק. אך גם כאן מנעה הפקידות הממשלתית, ובעיקר פקידות האוצר המושמצת, מהספינה להתהפך. דוגמה מוחשית להיעדר קורלציה בין יציבות שלטונית ליציבות כלכלית סיפקה מלחמת לבנון השנייה, שבה הדרג השלטוני כשל, ואילו הכלכלה תפקדה למהדרין. זו, אגב, גם הסיבה העיקרית, יחד עם מדיניותו של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לצמצום הפגיעות של המשק הישראלי, לפחות עד כה, מהסופה הפיננסית המתרחשת בעולם.
אולם, לא לעולם חוסן ומבחינה זאת הקדמת הבחירות היא בגדר חדשות טובות, שהרי כיצד היו אנשים מסוכסכים בתוך עצמם וחסרי מנדט אמיתי מהציבור מסוגלים לתמוך בצעדים בלתי פופולריים הכרחיים, כשהם חוששים מעונשו של הבוחר בעוד מספר חודשים?
נקווה שאחרי הבחירות אכן תקום ממשלה בעלת סמכויות רחבות וכושר החלטה, כפי שמתחייב מהמצב. אמנם גם ממשלה כזאת לאחר הבחירות לא תהיה מחוסנת בפני סחיטות, עריקות, איומים וכיו"ב, ולכן צעד חיוני לחיזוק היציבות השלטונית הוא שינוי שיטות הבחירות והממשל בישראל. המכנה המשותף להצעות השונות בנדון הוא צמצום מספר המפלגות, וחתירה להקמת שני גושים פרלמנטריים גדולים, בראשות הליכוד מהמרכז ימינה, ובראשות מפלגת העבודה (אחרי קמילתה הצפויה של מפלגת "קדימה") מהמרכז שמאלה, תגבור הסמכות האקזקוטיבית של ראש הממשלה, ובחירה אזורית ייצוגית של לפחות שני שלישים מחברי הכנסת.
האם זה יבטיח את כל היעדים הכלכליים והחברתיים של המדינה? לא הכול בידי האדם, אך הסיכויים להשגתם ישתפרו לאין ערוך. גם תהליכים ארוכי טווח קשורים להלכה ביציבות שלטונית. השאלה היא, מה זה "טווח ארוך". המפתח אינו רק באיתורם ובתכנונם של תהליכים, אלא בכושר הובלתם. הבעיה הייתה לא בתוכניות אלא בשאלה איך מקבלי ההחלטות מיישמים אותן. *
הכותב הוא יו"ר הוועד המנהל של המכון למדיניות ולאסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה וחבר מנהיגות ועידת ישראל לעסקים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
