"התוכנית שאנו מציגים היום היא חסרת תקדים גם מבחינת היקפה וגם מבחינת תרומתה לפעילות המשק ולתעסוקה. אנו מגדילים היום את ההשקעות הממשלתיות במשק ב-21.7 מיליארד שקל - תוספת של 40% לעומת 2008, אשר תיצור לפחות 10,000 מקומות עבודה נוספים" כך אמר שר האוצר רוני בר-און היום (ד') במסיבת עיתונאים מיוחדת שבה הציג את תוכנית ההאצה למשק הישראלי בעקבות המיתון העולמי.
"המשבר מחריף והולך, והוא כבר פוגע בכלכלת ישראל. צפויה האטה משמעותית בקצב הצמיחה. יש לנו האפשרות והיכולת להקטין את הפגיעה ולאפשר למשק לצאת מהמשבר ולעמוד בו. אני לא מוכר לכם אשליות. נוכל לצמצם את הנזקים ואת הפגיעה, אך לא למנוע אותם", אמר שר האוצר.
"אנו מדינה קטנה וחזקה המתמודדת עם סערה גלובלית - אך נדע להתמודד איתה. נפעיל לפי הצורך את כל הכלים העומדים לרשותנו. תוכנית החילוץ היא חסרת תקדים. היא נשענת על הערכה של ירידה חדה בקצב הצמיחה ובגידול משמעותי של הגירעון", אמר בר-און במסיבת העיתונאים. "הפכנו כל אבן, סרקנו את כל התוכניות הקיימות וירדנו לעומקן של תוכניות המשרדים הממשלתיים והחברות הממשלתיות כדי להוציא לפועל באופן מיידי כל פעולה שתתרום לצמיחה".
בהתייחסו לגל הפיטורים במשק אמר שר האוצר: "המשבר יוצר הזדמנות לקליטת אלפי עובדים שנפלטים ממקומות עבודתם לתפקידים בהוראה ובתעשייה. אנו חייבים לחזור לעבודה 'ישראלית' - בסיעוד, בחקלאות ובבנייה. הפיטורים הם מהלך כואב, ואסור לעשות אותם אם הם אינם הכרחיים. התוכנית מהווה את התגובה נגד הפיטורים".
בר-און שיגר גם מסר חשוב לשווקים הפיננסים: "הממשלה לא מתכווצת! תנהגו באחריות המתבקשת. אנו נכנסים לג'ונגל פוליטי. אני שומע טענות של אלו שלא מכירים את התוכנית וטוענים כי היא איננה מספקת. התוכנית תביא לעידוד הפעילות במשק. שנית, היא איננה סוף פסוק. המשבר בעיצומו ויש לנו עוד תוכניות. חובתי לשמר גמישות פעולה. אני קורא לכולם: עזבו את השיקולים הפוליטיים. זה הימור מסוכן מדי על גבם של אזרחי מדינת ישראל. לאי אישור התוכנית יש מחיר כבד. אסור להמתין! יש לאשר את החבילה כפי שהיא".
שר האוצר לא הציג רשת ביטחון לקופות הגמל וקרנות הפנסיה, ובכך לא נענה לדרישתו של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. "אין לי ספק שיו"ר ועדת הכספים ויו"ר ההסתדרות יבינו את הצורך של המשק בתוכנית, ויניחו את הפוליטיקה ואת הפריימריז בצד לכמה שבועות", אמר בר-און.
תוכנית של 21.7 מיליארד שקל בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל מרזרבת 2009
התוכנית מבוססת על ארבעה עקרונות: השקעות בתשתיות, הגדלת מצאי האשראי למשק, השקעה במו''פ ושורת צעדים בשוק העבודה. למרות המספרים הגדולים, מדובר לרוב בפרויקטים שכבר תוקצבו בעבר, כך שהחשיפה התקציבית מצומצמת ביותר ועומדת על כ-1.5 מיליארד שקל בלבד.
איך מציגים תוכנית בסך 21.7 מיליארד שקל ומשקיעים רק 1.5 מיליארד שקל? כאמור, חלק מהפרויקטים כבר תוקצבו אך לא בוצעו עקב חסמים ביורוקרטיים, כגון מתקן התפלת מים באשדוד ופרויקטים בתחום הגז הטבעי. בנוסף, משתמשים באוצר במנגנון המכונה "הרשאה להתחייב" בעיקר לכל ההשקעות בתשתיות. פרויקטי תשתיות אורכים מספר רב של שנים, ולכן הוצאתם לפועל לא נעשית בבת אחת.
משרד האוצר מאפשר למשרדים ולחברות הממשלתיות להתחייב בסכומים גדולים, אך מימוש ההוצאות בפועל נפרש על פני כמה שנים. ההרשאה להתחייבות הכרוכה בתוכנית מוערכת בכמחצית מהתוכנית, כ-10 מיליארד שקל, והיא דורשת אישור של ועדת הכספים של הכנסת. בנוסף, ישנה גם הקדמה בביצוע פרויקטים, לרבות תחבורתיים, אשר תוכננו לביצוע בעוד מספר שנים, אך בסופו של דבר, על מנת לעודד את הפעילות במשק, יבוצעו כבר ב-2009.
רוב החשיפה התקציבית, כאמור 1.5 מיליארד שקל, תגיע מסעיף הרזרבה הכללית שתוכנן לתקציב 2009, אך לא אושר עקב פיזור מוקדם של הכנסת. כתוצאה מכך, בחודשים הראשונים של 2009 התקציב יהיה "1 חלקי 12" מעודכן למדד המחירים לצרכן אשר עלה ב-2008 בכ-5%, קרי, תוספת תקציבית של כ-13-15 מיליארד שקל, אשר גם יממנו חלק מהתוכנית.
באוצר מדגישים כי התוכנית נעשתה במסגרת המגבלות המשפטיות והפוליטיות הקשות, שכן בישראל ישנם כעת ממשלת מעבר, בחירות ופריימריז, ובעיקר אין כנסת מתפקדת. עוד מדגישים כי התוכנית הזו מאפשרת לממשלה הבאה לנקוט במדיניות מרחיבה (הגדלת מסגרת ההוצאה) או מדיניות מצמצמת (ביצוע קיצוצים).
תשתיות: תוספת של 300 מיליון שקל לאחזקת כבישים
בין הפרויקטים בתשתיות שמתכוון האוצר לקדם נמצאים: הרחבת כביש 79, מערכת הסעת המונים בחיפה, תוספת של 300 מיליון שקל לאחזקת כבישים, הכפלת קו רכבת רחובות-אשדוד והשבת קולחין בהיקף כספי דומה. בנוסף, הוצע בתוכנית להאיץ את בנייתן של 500 כיתות לימוד חדשות בהיקף של 300 מיליון שקל.
שר האוצר הדגיש היום כי תוכנית הפחתת מס הכנסה לחברות וליחידים תימשך במתכונתה המקורית עד סופה (שנת 2010), כך שמס החברות ירד ב-1 בינואר הקרוב לשיעור של 26% וגם המס השולי ליחידים יופחת בהיקף של 3 מיליארד שקל. עוד בתחום המיסוי הוחלט לנקוט במע''מ על בסיס מזומן ודחיית תשלום מע''מ לחודשיים.
הקלות באשראי
לצורך הקמת קרן האשראי לעסקים הקטנים והבינוניים ישקיע האוצר 200 מיליון שקל שיוכלו להיות ממונפים עד למיליארד שקל (פי חמישה). לגבי הביטחונות, סלע המחלוקת בין האוצר לבין המגזר העסקי, הוצע ש-70% יבואו מהמדינה, 20% מהעסק עצמו ו-10% מהבנק המלווה, כאשר גובה ההלוואה יהיה עד גובה המחזור. בנוסף לקרן החדשה, יוחלט להוסיף עוד 180 מיליון שקל לקרן תבור שכבר קיימת.
נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש הצליח לשכנע את פקידי האוצר לבטל את ייעוד קרן האשראי ליצואנים בסך 550 מיליון שקל. הקרן הייתה מיועדת אך ורק ליוזמות שיווק, ומעתה היא תהיה פתוחה גם לצורך אשראי או כל מטרה אחרת. עוד קובעת התוכנית בתחום האשראי כי ערבויות ספקים לממשלה תצומצמנה ב-800 מיליון שקל, דבר שיקל על החברות לספק שירותים לממשלה וגם יאפשר למספר רב של חברות לגשת למכרזים, לרבות עסקים קטנים ובינוניים. בתוכנית נכללות גם הקלות לסקטור הנדל''ן: פריסת תשלומים במכרזי קרקע של מנהל מקרקעי ישראל ושחרור ערבויות מכר לדירות עבור קבלנים. כאמור, גם מע''מ על בסיס מזומן ודחיית תשלום מע''מ צפויים להקל על מצוקת האשראי.
מחקר, פיתוח, הכשרה מקצועית ותעסוקה
על פי התוכנית, השקעות במו''פ יוגדלו ב-250 מיליון שקל ותוקם קרן הון סיכון בשיתוף בין המגזר הפרטי והממשלה ("יוזמה 3"). הטיפול בשוק העבודה כולל השקעות בסך 200 מיליון שקל לתוכניות הכשרה והסבה מקצועית בתעשייה, בבנייה ובענפי טכנולוגיה עילית. בנוסף כוללת התוכנית צעדים לעידוד חרדים ובני מיעוטים לשוק העבודה, לצמצום מספר עובדים זרים ולהסבה של מפוטרי היי-טק ושאר נפגעי המשבר.
פישר: "אני תומך; תוכנית פיננסית עוד תבוא"
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הביע מוקדם יותר בקבינט הכלכלי-חברתי את תמיכתו הגורפת בתוכנית האוצר. פישר גם בירך על כך שבר-און נחוש בהמשך הפחתת מס הכנסה כפי שתוכנן. עוד ציין פישר כי צוותים בבנק ישראל ובמשרד האוצר עובדים יחד על מנת לגבש תוכנית בתחום הפיננסי.
אולמרט: "יש לשקול עסקה הכוללת גם את קרנות הפנסיה - והתנאי לכך הוא העברת התקציב"
ראש הממשלה, אהוד אולמרט, השתתף הבוקר בישיבת הקבינט החברתי-כלכלי שהוקדשה לתוכנית ההאצה. בפתח הדיון אמר ראש הממשלה: "מאז שפרץ המשבר הכלכלי אנו מנהלים אותו בצורה שקולה תוך מעקב יומיומי והשגת תיאום מירבי בין משרד האוצר, בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה. אמרתי אתמול ואני אומר גם עכשיו: בראש מעייניי נמצא האזרח הפשוט, החוסך, שאנו כממשלה מחויבים להבטחת עתידו ומעמדו. כמו כן אנחנו מחויבים להבטחת עתידו של המשק הישראלי ולהמשך צמיחה", אמר אולמרט.
בתום הדיון, ולאחר דברי השרים הנוכחים, אמר ראש הממשלה: "ישנה הסכמה כללית שהתוכנית נכונה, ואני אישרתי את הצעדים שהוצגו לי לפני יומיים על ידי שר האוצר, כי אני חושב שהכיוון נכון. דובר פה על אפשרות של עסקה הכוללת גם את קרנות הפנסיה יש לשקול עסקה כזו, כאשר התנאי לכך הוא העברת התקציב כפי שעבר בממשלה", אמר אולמרט, והוסיף: "חשוב לזכור שאנו צריכים לנהוג באחריות ולא להיות חסם בדרך לאישור התוכנית. יש לראות בראש ובראשונה את צרכיו של המשק ואת צרכי האזרחים, ולא להיכנס לחישובים שאינם מן העניין".
לתגובות נוספות על תוכנית ההאצה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
