ומה יתנו הבנקים בתמורה?

האוצר פרסם הבוקר על כוונתו להגדיל את תוכנית ההאצה בנדבך בנוסף. נדבך נוסף פירושו עוד כסף. השאלה המתבקשת, ועליה האוצר לא עונה בפרסומים הרשמיים עד כה, היא מאיפה יגיע הכסף הזה - האם גובה הוצאה הממשלתית יעלה והתקציב יורחב, כלומר האם שהעול הפיננסי ייפול עלינו, משלמי המסים.

שאלה ראשונה: מה יתנו הבנקים בתמורה לסבסוד שאנחנו נותנים להם

האם הסבסוד לבנקים, המפחית באופן ניכר את עלויות גיוס ההון שלהם, יינתן ללא כל תמורה או תמורת התחייבות של הבנקים להגדיל את האשראי במשק?

שימו לב: אנחנו, משלמי המסים מסבסדים מכיסנו את הבנקים. גודל הסבסוד שווה להפרשי הריבית בין אג"ח מדינה לאג"ח של הבנקים.

אם נניח שמדובר בפער של 2 נקודות אחוז לשנה לתקופה ממוצעת של 5 שנים, והסכום הכולל של הערבות הוא 6 מיליארד שקלים, אז סכום הסבסוד הוא כ-600 מיליון שקלים!

אם אכן מצב הבנקים בישראל טוב מאד, כפי שמבשרים לנו האוצר ובנק ישראל, מדוע יש צורך בסבסוד כזה? ואם אכן יש צורך בסבסוד, מדוע לא דורשת הממשלה בתמורה מניות בבנקים, כפי שנעשה הדבר בארה"ב ובבריטניה?

שאלה שניה: מי ישלם?

כיצד מתכוון האוצר לממן את התוכנית? האם תקרות ההוצאה לשנים 2008 ו-2009 יגדלו ? אם כן, מה יהיה גובה הגירעון הצפוי וכיצד מתכוון האוצר לממן גירעון זה?
גם לפני פרסום התוכנית החדשה, היה חשש מגידול משמעותי בגירעון התקציבי ב-2009 הרבה מעבר למתוכנן בהצעת התקציב (1% מהתוצר).

הירידה שכבר ניכרת בהכנסות ממסים וההאטה הצפויה בצמיחה ובהכנסות ממסים ב-2009, נראה שהגירעון התקציבי בשנה הבאה עלול להגיע ל5% אחוזי תוצר ויותר (כאמור, עוד לפני המימון הנדרש לתוכנית החדשה).

גידול נוסף בגירעון עלול להעלות את פרמיית הסיכון, לפגוע בדירוג האשראי ובנוסף ליצור לחץ על הנפקות אג"ח מדינה למימון הגירעון הענק. מהלך זה עלול להוביל לעלייה בריבית הארוכה ולפגוע עוד יותר בהשקעות במשק ובצריכה הפרטית.

שאלה שלישית: לאן ילכו כספי קרנות ההשקעה

האם קרנות ההשקעה, אליהן מוזרמים 5 מיליארד שקלים מכספי משלמי המסים, יקנו אג"ח קונצרניות סחירות, או אולי יתנו הלוואות גישור לחברות החייבות לפדות אג"ח בתקופה הקרובה?

ההשלכות לשוק ההון, לגופים המוסדיים ולפעילות במשק שונות בשני המקרים.