המנהלים יכולים להישאר רגועים

אותן ידיעות גם חידדו אצלנו את התחושה, שלא בטוח שנתוני השכר שידווחו בדוחות המסכמים לשנת 2008 אכן יציגו ירידה בממוצע שכר מנכ"לי החברות הציבוריות. 2008, שתסתיים בעוד חודש, הניחה את אבן הפינה למיתון מתמשך במשק הישראלי, אבל עדיין אינה מגלמת אותו במלוא עוצמתו. בסיכום שנתי, יש סיכוי לא קטן שרווחי החברות הציבוריות ב-2008 עדיין יהיו טובים יותר מאלה של 2007 (או לפחות דומים להם), וגם עלויות השכר של 2008 עדיין לא יגלמו ירידה משמעותית לעומת אלה של 2007.

2009 היא כבר סיפור אחר. המיתון במשק יבוא גם יבוא לידי ביטוי במהלכה - לפחות במחצית הראשונה של השנה. רווחי החברות הציבוריות יתחילו לרדת, ובמארס 2010, כשנדפדף בדוחות כדי למצוא את עלויות השכר של 2009, אולי נגלה כי הם ירדו משמעותית.

למה אולי? מעקב של שנים מלמד שהחברות תמיד מוצאות דרכים יצירתיות כדי לתגמל את בכיריהן בנדיבות, גם כשהרווחים יורדים. האופציות למניות יצאו מחוץ לכסף? אין בעיה: מחיר המימוש שלהן יותאם למחיר השוק, והן שוב יהיו "בתוך הכסף", ויאלצו את החברות להכיר בהטבה הגלומה בהן כחלק מעלות השכר. הרווח הנקי רחוק מהרף המינימלי המעניק למנכ"ל זכאות לבונוס? אין בעיה: הרף יעודכן כלפי מטה, והמנכ"ל יהיה זכאי לבונוס, קטן יותר, אך כזה שעדיין יהווה חלק נכבד מעלות השכר, וכך הלאה.

יותר מזה, אם התחזיות האפוקליפטיות לא יתגשמו במלואן, והמשק יצליח לצאת מהמיתון במחצית השנייה של 2009, אולי הנזק שייגרם לרווחי החברות הציבוריות ייצור אפקט דומינו פחות חזק, והכיס של המנכ"לים ימשיך לתפוח.