המקובלסקי: כך הפך הרב חיים קובלסקי למורה הרוחני של הקהילה העסקית והמשפטית

בתחילת החודש, שיאו של המשבר הכלכלי, נפגשו במלון שרתון סיטי טאוור ברמת גן כ-500 מבכירי המשק, בהם יצחק תשובה ובנו אלעד, פרופ' יעקב נאמן, היהלומן בני שטיינמץ, המשפטן ד"ר יעקב וינרוט, מנכ"ל מע"צ אלכס ויז'ניצר, המשנה למנכ"ל אי.די.בי ד"ר אייל סולגניק, עו"ד גדעון פישר, יו"ר חברת חשמל מוטי פרידמן, שגם הנחה את האירוע, ורבים אחרים.

כולם מצאו חמש שעות בסדר יומם התובעני, כדי לחלוק כבוד לרב חיים דוד קובלסקי - מייסד "מאורות הדף היומי", מפעל לימוד הגמרא שיציין בקרוב עשר שנות פעילות, שבמהלכן קנה לו אחיזה ב-600 נקודות לימוד בארץ, שלומדים בהן כ-12 אלף איש - שהפך לאחרונה ליקיר הקהילה העסקית והמשפטית, ולמורה רוחני לרבים אחרים בחברה הישראלית-יהודית.

לא, ידגישו שם, אין מדובר בעוד מיסטיקן מיוחצן דוגמת "הרנטגן", הרב איפרגן מנתיבות, שיחסיו הקרובים עם איש העסקים נוחי דנקנר הפכו לשם דבר. "הרב קובלסקי לקח על עצמו שליחות, להביא דבר תורה", מאבחן ראובן שיף, נשיא לשכת רואי החשבון. "זו חוויה שונה. אצל הרבנים האחרים אתה בא לקבל ברכה, ויש אצלם גינוני מלכות ממש. אתה בא אל הרב מבעלז כדי לקבל ברכה ולהסתופף במשכנו. כשאתה בא אל הרב אבוחצירא כדי לקבל ברכה, האיש מוקף בעשרות אברכים, אתה עובר סינון עד שאתה מגיע אליו. אין בכלל מה להשוות לרב קובלסקי.

"כאנשי עסקים אין לנו זמן להרים ראש ולהשקיף סביבנו, ועם הרב אנחנו נכנסים לסוגיה, ספק הלכתית ספק פרקטית. הוא נותן תחושה טובה גם לאיש עסקים שלא שומר על תרי"ג מצוות. עם כל הזיקה לדת ולמסורת, אנחנו לא חרדים ולא דתיים, והרב מאפשר לנו את היופי של חזרה למקורותינו. מצד שני, הוא גם נותן לנו אתנחתא של שעה פעם בשבועיים, להתרומם ולהביט אחרת על הדברים. גדולתו היא בכך שהוא עושה זאת בדרכי נועם. איש חרדי אבל לא בא כמטיף. אומר, איש באמונתו יחיה".

"בשנתיים האחרונות אנשים מהקהילה העסקית מתחברים לקטע הרוחני. זה טרנד חזק, והרב קובלסקי הוא מהיחידים שהסכים להתחבר לחילוניות", מפענח חנן שן, היועץ האסטרטגי-שיווקי, את סוד קסמו של המנטור החדש. "החרדים הם אנשים סגורים, ומעטים מהם מוכנים לבוא אליך ולהיפתח. הם רואים בנו מוקצה, והרב קובלסקי בא אלינו ופונה אלינו בצורה ישירה, ובלי התניות, והכי נקי שאפשר. הוא למעשה הקשר והגשר בין החרדים והחילונים".

למה דווקא הוא הגשר?

"גשר זה כמו שיווק. הוא למד את אורחות החיים שלנו, את הביקושים ואת הרצונות שלנו. הוא הבין את הכמיהה לשורשים היהודיים. הבעיה עם החרדים זה שהם פוחדים מהצל של עצמם ורואים בנו אנשים מהדרגה הכי נמוכה שיש. יש לי בבני ברק אחות חוזרת בתשובה, וגם היא, כחילונית לשעבר, נחשבת לאדם נחות בעיניהם. הרב קובלסקי מביט בנו מגובה העיניים. אדם נחמד כזה, שמחובר לחילונים, הפך לגשר אמיתי, הגשר הראשון, ואז עשינו משהו גדול. כי יש כמיהה בעולם העסקים לחזור לעולם המקורות".

"אנחנו מדברים על אנשים שיש להם לכאורה הכול, ובינם לבין עצמם מרגישים שאין להם", מתערב עו"ד גדעון פישר, מיוזמי ערב ההוקרה לרב. "יכול להיות שהקיבוצניק קם בארבע בבוקר ומאושר באמת, ולא בטוח ששרי אריסון מרגישה שהכול פיקס. בתקופות כאלה אדם מחפש איש חכם. לרב אין בבית לא רדיו ולא עיתוני חול, הוא יודע כל מה שצריך לדעת, ונמנע מכל מה שלא צריך לדעת ושלא צריך לקרוא ולראות. כל זמנו מוקדש ללמידה ולהתפלפלות. יש לו מאות ואלפי שעות של שכלתנות, ואנחנו, כמה שעות אנחנו מבזבזים על טלוויזיה ועל שטויות ועל דברי הבל? אנחנו רוצים לשבת עם אדם מזוכך".

בקומה ה-39 של עזריאלי

חיזרנו אחרי הרב ימים רבים, אך הוא סירב לראיון אישי. לבסוף התרצה והתיר לנו לשבת באחד משיעורי הדף היומי שלו. נרצה - נציג שאלה בשיעור. הצטרפנו לחברותא שהתכנסה בקומה ה-39 במגדלי עזריאלי, במשרד פישר ושות', שם נוהג הרב ללמד באופן קבוע.

"אני מכיר את הרב כחמש שנים", מספר פישר. "כמו כולם, נהגתי לבוא אליו לשטייטל בבני ברק. יום אחד אמרתי, 'אני לא רוצה לפגוע בכבודך, הרי נהוג לומר רוצה הרב יבוא אליו, אבל לפעמים צצים עניינים דוחקים בעסקים, ואם אני אבוא אליך, תכיר רק אותי. אם תבוא אליי, תכיר עוד אנשים".

פישר, כמו אחרים, מדגיש את התרומה העסקית של הלימודים עם הרב. "אני ועורכי הדין שלי מכניסים תובנות מהגמרא לסיכומי בתי המשפט", הוא מספר. "במשפט עברי אין צלילה לפלפולי הגמרא, וקל לשכנע שופט עם גמרא. לדוגמה, הפלפול בין 'ואהבת לרעך כמוך' ו'מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך'. נכון, אתה יכול לצטט את חוק לשון הרע, אבל אין כמו להביא מהגמרא את 'אל תלבין פני חברך'. לפי הדת, אסור להתאבד, אבל מי שבחר במיתה כדי לא להלבין פני חבר, זכה במצווה. עד כדי כך זה חשוב.

"ההתפלפלויות האלה מרתקות, ואנחנו משתמשים בהן בבתי המשפט. יתרון נוסף שגיליתי בשיעורים הוא שהרב מציג מזג שיפוטי - היכולת שלו לראות 25 צעדים קדימה, והגדולה שהוא יודע להאיר סכסוכים ומחלוקות עסקיות באור שלא היית רואה בעולם הרגיל".

הרב מדבר על התכונה שיש אצל היהודים, שמדי פעם אדם רוצה לשפר משהו אצל עצמו, בתכונותיו, באופיו; וכשאדם מתחיל לגזול, לוקחים ממנו את הזכות לחשוב על עצמו. המצפון, המצפון, נענים התלמידים. הרב מצטט "ימין מקרבת ושמאל דוחה" ומדגים ביחסי אב-בן, והתלמידים מהנהנים בידע מהחיים. וכשמגיע הרב לדברי רבי יוחנן "חן מקום על יושביו, חן אישה על בעלה וחן מקח על מקחו", במובנו המוכר של עשית החלטה - תחיה איתה בשלום, אנשי העסקים נדלקים.

האמת היא שכאן ציפיתי שאחד המנכ"לים ישאל, יתהה. בחוץ הלוא רעידת אדמה כלכלית, והרב העיר משהו. אבל התלמידים בחרו להחריש תחת כיפותיהם, והרב הפליג הלאה. במעט שניתן היה לחלץ ממנו לאחר מעשה, הסכים הרב לומר לי כי הוא מניח זאת לחוכמתם של אנשי העסקים. "אני נזהר, לא נוגע בזה, כי אתה לא יודע מה החשבונות שיש בשמיים, ולא תוכל להגיד שהדבר קרה בגלל זה וזה", הוא אומר. "ואם מישהו חושב שיש לו תשובות, הוא בטעות. אנחנו כאן גרגיר שכל".

למה לא דיברתם על מה שמציק באמת, המשבר?

דסקל: "אתה צודק. אבל זה תלוי באוכלוסייה שנמצאת בשיעור. בשיעור שלנו היו אנשים שנוכחים בפעם הראשונה, וזה שונה מאוכלוסייה של אנשים שמשתתפים בכמה פגישות. חלקם היו מלאי התפעלות, ניסו לתרום חוויות אישיות, אבל לא העזו לשאול".

זינגר: "נכון, זו המשקולת הכי כבדה מעלינו, הכי מטרידה, איך מתמודדים עם משבר, מה יהיה לאחריו? אני, אגב, לא שמעתי התייחסויות לנושא גם בפורומים אחרים, ואולי זה יעלה עם הרב בהמשך. ייתכן שזה עולה איתו במפגשים יחידניים. אולי הרב חושב שלכל אחד מאיתנו יש כאב אחר. היום זו לא תקופת מותרות, שאני רציתי לשדרג קריירה, ואחר מוטרד מה הוא עושה עם השקעות, ואיך אחר יתכונן לתנאי פרישה, אלא מה עושים עם משבר עמוק; למשל תיבת נוח, מה עושים אחרי המבול? אולי בשיעור הבא נפתח בזה".

שן: "כולנו רואים מה קורה בעולם. היד הנעלמה נעלמה. כל כללי הכלכלה נשברו. כל המודלים. הכול נשבר, וזה לא יכול להישבר מעצמו. אנשי החומר מנסים להבין מה קורה, ובזמן כזה אתה חייב להתחבר לעולם הרוחני כדי להבין, אחרת תישאר בחוץ.

"אני לומד עכשיו קבלה בבר-אילן עם אלי רייפמן, אלף איש באולם, אנשים עומדים על הרגליים, מי שמע על דבר כזה? זה לימודי קבלה, ולימודי גמרא עם הרב, וזה ממשיך עם תפילה".

סדר יום דתי ממש.

"אני עצמי חילוני, לא הולך לבית כנסת, אבל מתפלל את המזמורים האלה פעם ביום. כשאני הולך למועדונים אני רואה אנשי עסקים בתפילות, ולא רק אנשי עסקים. קמה חסידות חילונית חדשה. כשהבלגן הכלכלי גדול מכדי להסביר אותו במונחי חומר, צריך להבין עולם רוחני, וכשאני מול הרב אני מרגיש שיש התרחשות רוחנית חזקה, ואני מוכן לזה".

נטוורקינג בשיעור גמרא

הרב קובלסקי, 45, נולד וגר בבני ברק, חניך ישיבת בעלזא וישיבת טשיבין. לאחר פטירת אביו, הרב שמואל צבי קובלסקי, ירש את מקומו כרב בית הכנסת של חסידי סוכטשוב. בשנת 1999 הקים את ארגון "מאורות הדף היומי", שבמסגרתו הוא מעביר שיעורים של הדף היומי בגמרא. הרב גם הקים רשת של בתי מדרש להכשרת אברכים שיעבירו שיעורים. כן מפרסם הארגון מדי שבוע גיליון העוסק בנושאים אקטואליים היוצאים מדפי הגמרא. הגיליון מופץ בישראל ובעולם בכ-60 אלף עותקים, בעברית ובאנגלית, כשבנוסף אלפי לומדים מקבלים אותו כמנויים ברשת ובדואר. אתר האינטרנט של מאורות מגיע לרבבות גולשים בחמש שפות, קובצי השיעורים מועברים גם בספרים ובתקליטורים.

מי שזכה לבקר בביתו של הרב קובלסקי מספר על דירת שלושה חדרים בבני ברק, שם הוא מתגורר עם רעייתו, בתו של הרב טורק, ועם 13 ילדיהם. מבקרים מספרים על רצפות רעועות ועל גשם חודר, והרב משיב בצחוק: "באנו לעולם, ואסור לנו להתחבר לשום נכס". שיף, שהוזמן יחד עם כמה אנשי עסקים לחתונת בנו של הרב קובלסקי, זוכר טקס צנוע ביותר.

קסם אישי, ענווה וצניעות - על כך מסכימים כל מכריו החילוניים של הרב. ומישהו יאמר: "אצל הרבנים האחרים זה סוג של פולחן אישיות, והרצון שתתרום להם. אבל אנשי עסקים ראו דבר או שניים בחייהם, והם לא מחפשים לא חצרות ולא מקום לתרום. הרב, לעומתם, הוא אדם ללא גינוני כבוד, איש השובה את הלב".

ואדם בכיר בתאגיד כלכלי, הגאה בהיכרותו עם הרב, אומר: "אדם צדיק באופן קיצוני". ועוד סיפר בשבחו אחד הנוכחים באותו אירוע לקהילה העסקית: "אחי נפטר לפני כארבע שנים. בחייו היה איש עשיר, תמך ברב ובמפעלו ונתן צדקה. אחרי מותו, הרב קובלסקי היה היחיד שנשאר בקשר עם המשפחה, וללא קבלת טובה. כל השאר, שחדלו ליהנות מעושרו, ניתקו קשר".

ללא ספק, התופעה הזאת של הסתופפות אנשי העסקים בשיעורי הגמרא יצרה סוג חדש של מינגלינג ונטוורקינג. דרור רואה זאת כסייד-קיק, גם זינגר מסכים שמדובר בתוצר לוואי. "לא נתחסד, זה נחמד, פוגשים אנשים מכל קשת העסקים", הוא אומר. "זו לא סיבה עיקרית, כי אנחנו פוגשים אנשים בפורומים אחרים, אבל זה תבלין נחמד".

מנכ"לים חשים בנוח זה עם זה?

"יש הגנות. תלוי גם ברמת הקרבה בין האנשים, תלוי כמה מתראים זה עם זה. כל אחד עם אופיו. פורומים משתנים, ובמפגש הפעם הכרתי רק חצי מהאנשים. אם נפגשים בפורום קבוע, אנשים נחשפים, כי אם אחד מראה חולשה, זה נותן לאחר לגיטימציה לחשוף חולשה".

פישר אומר ש"אם למדת בחברותא ואדם מצא חן בעיניך בחשיבתו, אולי תרצה לעשות איתו עסקים", ומוסיף לעדות: "ערן רולס, מבעלי מרכז הבנייה, הכיר אצלי אדם שבזכותו עשו ביזנס משותף. אבי שומר כנ"ל, יצחק קאול היה אצלי, הכיר אדם מסוים ועשה איתו עסקה רווחית. לולא היה בא אליי, אולי זה לא היה קורה".

גם זינגר הכיר את הרב אצל פישר, וממשיך לקיים איתו קשרים נפרדים זה שנים אחדות. לשמחתו גילה שאין לחץ בקטע הדתי, שום חשש לניסיונות החזרה בתשובה. פילוסופיה וחוכמה, שום דבר אחר. "הרב גם לא מחייב כיפות, ונותן לנשים לשבת בחדר. האווירה מחשמלת, כולם שם למטרה אחת, המסר הוא אחד, ולמרות שנפגשים בהרבה נשפים וועידות כלכליות, זה אחרת".

איך התנהלו הפגישות אצלכם?

"יצרנו בזמנו פורום בהנהלת דיונון, והרב הופיע אצלנו ארבע פעמים. אני מאוד התלהבתי מהמפגש. אני זוכר סוגיות בתחום העלאת המחירים, איך מתמודדים עם זה, והרב הביא דוגמאות של מסחר ושל העלאות מחירים בגמרא, וגם בנושאי משא ומתן, פרסום ושיווק, נושאים שהם נורא שנות האלפיים, לא ייאמן שהם נוכחים בתקופת הגמרא. למשל, פירוש על עגל הזהב המקפץ כסוג של קידום מכירות. מעבר לעובדה שזה מרתק ונותן יידישקייט, זה נותן לאנשים לנקות את הראש ומחבר אנשים".

מה ההמשך מבחינתך?

"אני אביא כעת את הרב לשיעור שבועי שנעשה לכל קבוצת האינטרנט של דפי זהב: נמסד שיעור קבוע, הדף היומי פלוס זמן לסוגיות עסקיות שלנו".

ישבת מולו גם בארבע עיניים?

"כן, כמה פעמים. שאלתי איך אפשר לעזור לו. פעם או פעמיים התייעצתי איתו. הייתי בצומת החלטה בקריירה, מה לעשות, ללכת ימינה או שמאלה, ומאוד החשבתי את דעתו. זה כמו לשים מראה מול הפרצוף".

כשאתה אומר "איך לעזור לו", הכוונה לתרומות?

"יש גורמים שתורמים ושמממנים. זה הרי גוף שחייב בתקציב. אני לא הייתי קשור בהעברות כספים. הוא לא ביקש ולא נתתי. אפילו את ספר 'מאורות הדף היומי' הוא נתן לי במתנה".

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון סוף השבוע של מגזין G