תפישת ניהול מודרנית

כשעומר סניד מהפועל ירושלים מסר האלי-הופ דרך הקרש לדאנק מהדהד של טימי באווארס ביום חמישי שעבר במלחה, ספק אם העלה בדעתו כמה כסף המבצע המרהיב הזה יעלה להנהלת מכבי ת"א. באותו משחק מכבי שיחקה בצורה חלשה ונרפית, אבל מה שכולם יזכרו זה את המהלך שסניד "בשיא חוצפתו" עשה מול הצהובים. מהלך שגם באימונים לא מעיזים לעשות.

הדאנק המהדהד, והמשחק הקריטי הערב (ה') בנוקיה נגד מלאגה, גרמו להנהלת מכבי להפנים את מה שהיה ברור כנראה לכל מי שלא יושב בישיבות דירקטוריון הקבוצה: בכדורסל המודרני רק מאמן בעל הכנסה שאינה נופלת בהרבה מזאת של השחקנים הבכירים שלו בסגל, יכול להוביל קבוצה להישגים. מכבי מצאה השבוע אחד כזה שהוא גם צהוב וגם פנוי.

עד היום הנהלת מכבי סירבה ליישר קו עם קבוצות הכדורסל האירופאיות הבכירות, שהגדירו מחדש את מעמד מאמני העל בעידן של תקציבי הענק. למשל אטורה מסינה, שמאמן 4 שנים רצוף את צסק"א, או זליקו אוברדוביץ', שמאמן 9 שנים רצוף את פנאתינייקוס, שלוקחים הביתה כל שנה צ'ק שמן. ועוד באירו. הנהלת מכבי לא הבינה שמול שחקנים ששכרם השנתי הוא בן שש או שבע ספרות, צריך להעמיד מאמן שיסתכל לפנקס השיקים בעיניים. הם חשבו שהם עושים טובה לכל מי שבא לאמן, גם אם זה בסכום שאותו מרוויח הזר האחרון בקבוצה. הרי זאת מכבי לא, אז שיגידו תודה בכלל שמשלמים להם.

הדאנק של באוורס בשבוע שעבר ניפץ סופית את התיאוריה המיושנת הזאת. ממחר, ובפעם הראשונה אי פעם, יעמוד על הקווים בהיכל נוקיה מאמן שמרוויח יותר מרוב השחקנים שלו - על פי הערכות, כ-2.5 מיליון דולר לשנתיים וחצי אחרי מס. כלומר עלות כפולה מזאת למכבי. לאלו מכם שלא ברור עד כמה מהותי הפרמטר הזה, ראו את פייזר, ווייט ובאטיסטה. תרומתם לקבוצה ובעיקר לספסל ידועה וגלויה, כי הם כבר "הוחתמו" בקבוצות בחצי עולם. והנה, למרות הכישלונות, ונכון להיום, הם במועדון והמאמן שלהם כבר לא. ככה זה כשאתה מרוויח פי ארבעה ממנו. הרבה יותר פשוט וזול להיפטר מהמאמן.

בכדורסל מקצועני שמתנהל כמו עסק, מעמד המאמן לא נקבע רק על המגרש. הוא נקבע קודם כל במשרדי ההנהלה, איפשהו בין ישיבות הדירקטוריון לתלושי השכר. הרי למאמנים שהתפוטרו ממכבי בשנתיים האחרונות היו חוזים למספר שנים, וכשהם הגיעו לקבוצה הם באו ליצור דרך חדשה לשנים קדימה. כך לפחות לפי ההנהלה. ההבדל הגדול בינם לבין גרשון הוא פחות אפס בתלוש המשכורת, אבל אם להסתמך על תקדים העונה הקודמת - גם אפס בטור של התארים.

בהגנה אין קסמים

אבל עם כל הכבוד לכסף, גרשון לא סתם הוריד על הברכיים את הנהלת מכבי בנושא השכר. יש לו קבלות, ואחד הדברים שהוא מצטיין בהם הוא ניהול משחק. גרשון חי את המשחק ואת השחקנים, היכולת שלו להוציא מהם את המיטב בזמני לחץ הביאה אותו לפסגת הכדורסל האירופאי. בקבוצה שהפסידה אשתקד גביע אחרי שהובילה ב-22 נקודות 14 דקות לסיום המשחק, ואליפות מסל שנקלע תוך כדי שימוש בתרגיל שלה עצמה, קור הרוח והתגובה המהירה בזמן הנכון הם אולי התכונות שהכי חסרות לה. כי במכבי כל משחק הוא סיר לחץ עם שסתום מקולקל בפוטנציה, שהרי זה מועדון שהלחץ על המגרש קטן לאין שיעור מהלחץ מאחורי הספסל.

מבחינה מקצועית תנאי העבודה של פיני פחות מאידיאלים. סגל שנבנה מהסוף להתחלה (הכוכב הוחתם אחרון), לקבוצה אין שחקן פנים דומיננטי (אפילו סתם שחקן פנים), אין גארד אחד שמסוגל או רוצה לשמור ולעצור שחקן יריב, אין ריבאונד והרשימה עוד ארוכה. גם אם יחזק את הקבוצה בעמדה אחת או שתיים, יקצר את הרוטציה ויגרום לשחקנים להזיז רגליים מהר יותר ולמקומות הנכונים יותר, זה לא יספיק להרבה.

סביר להניח שגרשון יוציא מהשחקנים יותר, בטח בצד ההתקפי. אבל יש אבל גדול. ההגנה. כבר במסיבת העיתונאים הראשונה שלו, הוא הודה שקבוצת הגנה גדולה לא תהיה לו, ואין ספק שזה האנדרסטייטמנט של היום. ארויו ובראון, הכוכבים שאמורים להוביל את הקבוצה ולשחק 30 דקות למשחק, פשוט לא שומרים. רבות דובר על האינטליגנציה של השחקנים בתקופת הזוהר של המועדון שהניבה לו שני תארי יורוליג רצופים, אבל רבים שוכחים שבאותה תקופה שיחקו פארקר, בורשטיין ושארפ (בשיאם) היו במכבי שלושה מטובי שחקני ההגנה באירופה בין הגארדים. פיני היה פנוי להשקיע את מירב היצירתיות שלו במהלכי התקפה, כשבהגנה היכולת האישית של השחקנים סגרה פערים. יש המכתירים את פיני כקוסם, אם הוא יצליח להוציא מהסגל הזה הגנה ראויה, הוא ירוויח את התואר ביושר וכנראה גם כמה תארים למועדון.

קצין וג'נטלמן

הנהלת מכבי ת"א הגיעה בימים האחרונים לשפל הגדול ביותר מבחינת תדמיתה הציבורית ובצדק. אין כמו מילות הפרידה של בירנבוים לעיתונאים, כדי למסמר את תחושת הגועל מהתנהגותה של הקבוצה. אפי סיפר, בגרון ניחר, שאביו ז"ל לימד אותו דבר חשוב, שלא משנה מה הוא עושה, שקודם כל יהיה ג'נטלמן. ואז מגיע הקצין גרשון, אחת מהדמויות הציוריות והמעניינות ביותר בכדורסל האירופאי, וכבר ממסיבת העיתונאים הראשונה שלו מחזיר דיבידנד להנהלה. בסט של סופרלטיבים למזרחי ושות', אמירות ישירות וכנות על מצבה העגום של הקבוצה, והומור לגבי מצבו, מעלה חיוך על פני הצופים.

אותם אלו שרק שעה קודם ראו איך המועדון הצהוב מסיים לטאטא את ריצפת האולם עם שאריות כבודו של בירנבוים. ההתבטאויות של פיני היו ברמה כזו שאילולא היינו מכירים את הברנש, היה אפשר לחשוב שבדרך משדה התעופה הוא עצר אצל יועץ תדמית או מומחה לניהול משברים. צורה ופנים לדרך שיקום המועדון ותדמיתו ספק אם יש, אבל הפה שלו כבר כאן ועובד.

בהקשר הזה, מזה עשרות שנים שמכבי ת"א נמצאת בטופ של הכדורסל האירופאי, ותמיד כשעלתה לחלל האוויר השאלה "מהו סוד ההצלחה של המועדון" היתה תשובה אחת: "הניהול". זה היה ההבדל בין מכבי לשאר העולם. לא מאמן כזה או שחקן אחר. גרשון אולי ייתן מענה ללא מעט בעיות מקצועיות וגם כמה תדמיתיות, אבל עכשיו כבר קשה לדבר על מועדון עם מודל למצוינות בניהול. כי שאריות המודל מקופלות אי שם בתא המטען של המכונית של אפי בירנבוים.

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט