האם ניתן לתפקד באי יציבות שלטונית?

מפתיע? לא כל-כך. כך התחלפו במשך קצת יותר מעשור כעשרה שרי פנים ובעקבותיהם גם המנכ"לים. בכל ממשלה (אשר גם היא החזיקה בממוצע כשנתיים) התחלפו בממוצע מעל לחמישה שרים במשרדיהם בזמן כהונתה.

מי מסוגל לנהל כך כל ארגון, שלא לדבר על משרדי ענק מקצועיים שבחלקם מאות עובדים ותקציב של מיליארדי שקלים?

רבות נכתב ודובר על בעיית המשילות בישראל מכיוונים שונים: היעדר חוקה, שיטת בחירות קואליציונית, ונגזר ממנה מנגנון בניית ממשלה קלוקל ולא על בסיס כישורים, ניהול על בסיס חד-שנתי ולא ארוך טווח, צמצום שיקול הדעת וסמכויות הניהול. מעבר לקיטורי יום ששי בערב, השאלה היא אם יש צעדים פרקטיים אשר ניתן בעזרתם לשפר ומהר את יכולת הניהול הציבורית לטובת כולנו.

משילות בהיבט הציבורי הינה בעיניי היכולת לתכנן, להחליט ולגרום לביצוע תהליכים המשרתים את האינטרס הציבורי. כל מרכיב בהגדרה זו הוא קריטי והכרחי. בכל מרכיב כזה לוקה השיטה הישראלית בצורה קשה.

יש הטוענים כי הליקוי העיקרי הוא בהיעדר יכולת התכנון האסטרטגי לטווח ארוך. אחרים טוענים כי השחיתות היא המחלה הקשה ביותר הפוגעת ביכולת להשיג מטרות ציבוריות. דעתי היא אחרת, ונסמכת על היכרות עמוקה של המגזר הציבורי מחד, ועם המגזר העסקי מאידך, הכרות הבנויה על עבודה משותפת והיכרות אישית רבת שנים עם עשרות חברות עסקיות ומאות מנהלים בארץ ובחו"ל.

שתי הבעיות המרכזיות הפוגעות ביכולת המשילות הינן חוסר היציבות והרציפות השלטונית וצמצום מרחב שיקול הדעת של המנהלים - שניהם גורמים לחוסר היכולת לתכנן לטווח ארוך, ובעיקר חוסר היכולת להבטיח ביצוע. גוף ניהולי, כל גוף ניהולי, אשר אין לו סמכות להפעיל שיקול דעת ולהחליט (גם במחיר טעות!!) ויכולת לתכנן ולהבטיח ביצוע לאורך זמן - ייכשל. *

הכותב הוא המנכ"ל לשעבר של משרד ראש הממשלה, חבר מנהיגות ועידת ישראל לעסקים