רק שלא נצטרף לרשימת הדמוקרטיות שקרסו

אתחיל מהסוף. ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אחת החזקות והיציבות בעולם המערבי, ובימים אלו מוכיחה כי היא גם בעלת משק כלכלי מהטובים שניתן היה לבקש בעתות משבר כדוגמת ההוריקן ששוטף כעת את העולם הפיננסי. אלא שחוסר יציבות הממשלות בישראל עלול להרוס לנו יום אחד את כל מה שבנינו, ולי אף אחד לא יספר שאני מגזים.

את חיי החדשים התחלתי כפליט חסר כל בשנת 1979. גם אחרי המהפכה האסלמית עוד חשבו בקהילה היהודית בטהרן שהחיים ימשיכו כסדרם. אבל לסירובו של חומייני לפגוש את ראשי הקהילה התלוו שמועות שלא ניתן היה לתרגמן אחרת פרט להתארגנות דחופה ובריחה מהמדינה. החיים היהודיים באיראן של השאה הפרסי היו סבירים, בטח ביחס לטירוף שהביאה עמה המהפכה האסלמית. אז אני כבר חוויתי קריסתו של משטר אחד.

מולדתי איראן נפלה לידיו של שלטון קיצוני וסהרורי מפני שלא הייתה דמוקרטיה, אבל לצערנו צדק ווינסטון צ'רצ'יל כשאמר, כי "דמוקרטיה היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל יתר השיטות שנוסו עד היום".

במאמרו "הסדרים משטריים חלופיים ועיגונם בחוקה", מונה פרופסור אברהם דיסקין 30 דמוקרטיות שקרסו, כאשר במחקרים אובחנו בין היתר ארבע תחומי ביות שהובילו לנפילתה: 1. שסעים חברתיים עמוקים 2. תפקוד ירוד של הכלכלה הלאומית; 3. היסטוריה ותרבות פוליטית בעייתיות 4. ממשלה בלתי-יציבה.

בדמוקרטיות שקרסו נרשם ציון נמוך במיוחד בצד הנקודות הללו, וקשה שלא לתהות מה מצבה של ישראל בטבלה הזו. החברה הישראלית שסועה בלא מעט נושאים (ימין ושמאל, חרדים וחילונים, ערבים ויהודים), התרבות הפוליטית שלנו לא ממש מעוצבת, וממשלות מתחלפות כאן כל 18 חודשים בממוצע. במקביל, קשה שלא לשים לב לציון הגבוה שניתן לתת לתפקודה של הכלכלה הלאומית הישראלית, ששורדת בימים אלו את אחת הטלטלות הגלובליות העזות שעברו אי פעם על שוקי ההון. אם הממשלות שלנו היו יציבות כמו הכלכלה שלנו לא היה כל צורך בשינוי שיטת הממשל בישראל. אבל ריבוי המפלגות, ההפרדה הלקויה בין הרשויות, אי מתן אפשרות לאזרחי המדינה לבחור ישירות את נציגם לכנסת, הסחטנות הקואליציונית הקבועה והשארת כל המדינה באזור בחירה אחד, גורמים לקרטוע בלתי נסבל בתפקוד הממשל. הסקטור העסקי חייב ודאות ויציבות. זה המפתח להגדלת ההשקעות, לצמצום האבטלה ולהעלאת רמת החיים.

הענקת יציבות לממשל מחייבת קמפיין לאומי להחזרת המצביעים אל הקלפיות, שכן בין 20% ל-30% מהציבור כלל איננו במשחק הדמוקרטי היום. יציבות הממשל פירושה העלאת אחוז החסימה לאזור שלושת האחוזים, באופן שיאפשר לכנסת לחזור להתנהל בגושים, אשר מחד מייצגים את כל הסקטורים באוכלוסייה ומאידך לא מציפים את הכנסת ברסיסי מפלגות ודעות. בחירות אזוריות, במתכונת שעליה המליצה ועדת נשיא המדינה בראשותו של הפרופסור מנחם מגידור, הן עניין שראוי לקדמו ולו בכדי שנבחרי הציבור ייצגו נאמנה את הציבור.

יש לדעת כי ישראל היא הדמוקרטיה היחידה שבה נבחר הפרלמנט מתוך מדינה שהיא אזור בחירה אחד. מצד שני אנחנו גם הדמוקרטיה היחידה במזרח-התיכון ואחד המשטרים הליברליים והיציבים ביותר בעולם. אז בואו נתחזק אותו נכון, כדי שלא נהפוך חלילה לדמוקרטיה הקורסת ה-31. *

הכותב הוא ממייסדי קוואלקום, מייסד ונשיא המרכז להעצמת האזרח והפורום לייצוב הממשל בישראל