עשירים בחוקים ועניים בעשייה האמיתית

בסופו של כל משבר כלכלי יש מי שחייהם נהרסים, בעוד אחרים מבצרים לעצמם רמות חדשות של עושר. המערכת חייבת להבטיח כי המוביליות החברתית בעידן המשבר הכלכלי תחצה שכבות ומגזרים. קל יותר להיתפס לדיבורים אודות "קטרי צמיחה", מאשר לעסוק בעתידה של שרשרת הקרונות שנותרה מאחור, העומדת בודדה בתחנה. זמן המשבר הוא העיתוי החיוני ביותר להתייחסות לעניינן של השכבות החלשות בחברה.

חוסן חברתי הוא תנאי הכרחי לצמיחה כלכלית, בה במידה שהוא הכרחי לכושר עמידה מדיני-בטחוני. אם אחדים מהשותפים למו"מ המדיני מתקשים לעתים להסתגל לטנגו הקבינטים וחילופי האישים התכופים בממשל בירושלים, הרי שבעולם העשייה החברתית-כלכלית המצב חמור עוד יותר: התהליכים כאן ארוכים במיוחד, ועד שממשלה אחת משלימה גיבוש חזון ומתחילה לבצעו - מוטל הכדור לחיקה של ממשלה אחרת, בעל תפיסת עולם שונה. הפעילות בתחום המלחמה בעוני צריכה להיעשות בראייה ארוכת טווח, הנשענת על חזון חברתי-כלכלי ברור, שאינהמוגבל לקואליציה פוליטית זו או אחרת.

יציאה מהמשבר הכלכלי מתחילה בעידוד העבודה, ועידוד העבודה אפשרי רק במקום שבו מתקיים מערך זכויות תומכות עבודה. אלה, מתחילות הרבה לפני גיל העבודה ונמשכות הרחק אחריו. הן כוללות חינוך והכשרה מקצועית, מעונות יום, תרופות וציוד רפואי, טיפול ראוי להחזרה לעבודה של נפגעים ונכים, הנגשת מקומות עבודה ויצירת מערכת השמה מחדש של עובדים שתנאי השוק שינו את הצורך בעבודתם הקודמת.

במיוחד בתקופה של צמצום והאטה כלכלית, אסור לתת לאפיזודה חולפת של אבטלה ומשבר אישי להפוך לנגע כרוני. יש להעמיד מימון מספק, צוות טיפול הולם, ולקבוע סטנדרט נאות לטיפול הזה. מערכת החקיקה החברתית במדינת ישראל עשירה בחוקים נאורים וענייה בעשייה האמיתית. ככל שמחזור חייהן של הממשלות בישראל קצר יותר, קל להן יותר להסכים לחקיקה נאורה, מבלי להתחייב וללוות את החקיקה הזאת בהגדרת תקציב נאותה, ובקביעת רף השירותים הנגזר מהם.

מערכת העשייה החברתית אינה יכולה להתנהל בשיטת כיבוי השריפות: פה עניים, הנה חד-הוריות, שם נכים, כאן מובטלים. הפעילות חייבת להתנהל תוך ראיית התמונה הכוללת - והטווח הארוך. הישגים או מחדלים בתחום הרווחה הנרשמים היום ישפיעו על הסביבה החברתית שלנו עשרות שנים קדימה. ילד עני, שאינו מצליח ללמוד בבית הספר משום שלא אכל ארוחת בוקר, מאבד מסיכויי ההשתכרות שלו לטווח ארוך, ומאיים להפוך לדור הבא של החיים על קצבאות.

על רקע זה, ולנוכח הקשיים המלווים את אישור תקציב המדינה ל-2009 ומאיימים לשתק את העשייה החברתית דווקא בעיצומו של המשבר העולמי, ברור הצורך למעבר לתקציב רב-שנתי, שילווה תהליכים חברתיים לאורך זמן, ויתבסס על הצגת יעדים מוגדים ומערכת מדידה שיטתית, במסגרת לוחות זמנים מוגדרים - והכל בשקיפות מלאה. *

הכותבת עוסקת במדיניות כלכלית-חברתית וזכויות חברתיות. חברת מנהיגות ועידת ישראל לעסקים