למצות את האפשרי

האם בהכרח תהיה להתקררות הכלכלית העולמית השפעה על ההתחממות הגלובלית? כנראה שכן, לפחות בטווח הקצר. אולם יתכן שהשינוי לא יהיה בהכרח שינוי לרעה, אלא כזה שיביא לשינוי בסדרי העדיפויות ומכאן אף לחיזוק של תעשיית הקלינטק האחראית על אספקת הפתרונות הטכנולוגיים להתמודדות עם אתגרים גלובליים קיומיים.

בתוך מספר חודשים, כשייעלמו מרכיבי הפאניקה במשבר הכלכלי הדרמטי שעובר על העולם, אנו נעמוד בפני הזדמנות חד פעמית שאתגר גדול בצידה: יצירה של "כלכלה ברת קיימא". העיקרון העומד בבסיס כלכלה ברת קיימא הינו למצות את האפשרי במקום להמציא את הבלתי אפשרי. הצפי הוא כי כתוצאה משינוי בזמינות ההון, הפחתת הביקושים והאבטלה הגוברת, גופי השקעה יבחנו מחדש את סדרי העדיפויות שלהם וסביר להניח שיפחיתו את רמת הסיכון שיהיו מוכנים לקחת. השלכות המהלך יובילו לשינוי בזירת הפיתוחים הטכנולוגיים. עם זאת, צפויה התערבות ממשלתית גוברת בשוק, על ידי הרחבת ההשקעה בתשתיות, אך תוך כדי שינוי באפיון פרויקטי התשתית בהן הממשלה תהיה מוכנה להשקיע.

ישראל מוכרת כ"אומת היוזמה והיזמות", עד כדי כך שלעיתים שכחנו שהיינו כאלו עוד הרבה לפני תקופת הסטארט-אפים. אז קראנו לזה חזון והגשמה. הקמת המדינה, מפעלי המים וחקלאות, הקמת התעשייה - כל אלו הם הפנים "ברי הקיימא" של אותו אופי יזמי ישראלי ייחודי.

התרבות היזמית המבורכת הקיימת בישראל הנביטה אלפי מיזמים טכנולוגים, כולל מאות מיזמים בתחום הקלינטק. המודל העסקי של חלק מהמיזמים מבוסס על צרכים ברי קיימא אך חלקם התבסס על הזדמנויות בשוק כגון מחיר נפט גבוה (אלה צפויים להיתקל בטווח הקרוב בקשיים להצדקת המודל העסקי).

הצורך בחדשנות קלינטק טכנולוגית הינו הכרח קיומי גלובלי המאפשר התמודדות עם המחסור האמיתי באוצרות טבע כגון מים ואנרגיה. בטווח המיידי צפוי כי זירת המיזמים תשתנה. כמות הכסף הזמינה למימון מיזמים בתחומי הקלינטק צפויה לרדת במקביל לירידת כלל המשאבים הפנויים של תעשיית ההון סיכון. עם זאת מוערך, שהירידה בתעשייה זו תהא קטנה יחסית לתעשיות אחרות שאינן מהוות צורך קיומי. השינוי המהותי הצפוי הוא התחברות המיזמים הטכנולוגיים בשלבים מוקדמים יותר לחברות גדולות, המספקות גשר של מזומנים ויציבות מעל המים הסוערים של התקופה.

בכלכלה ברת קיימא יש מקום להקטנת "משאבי ההון סיכון" ולהגדלה של "משאבי ההון סיכוי". לנוכח המיתון והעלייה הצפויה באבטלה, ניתן לצפות להתערבות ממשלתית בשוק, בעיקר על ידי הרחבת ההשקעה בתשתיות. יש לקוות שהממשלות יבחנו מחדש פרויקטי תשתית שיזכו לערבות ממשלתית, ויעדיפו פרויקטים המקדמים כלכלה ברת קיימא, שבבסיסם שינוי הפרדיגמה ממצב של "אנו צריכים יותר - אנו בונים יותר", ל"אנו צריכים יותר - אנו מתייעלים יותר". פרויקטים אלה ייצרו תעסוקה במשק בטווח המיידי, יביאו לתועלת כלכלית וסביבתית ארוכת טווח ובעיקר הם אינם דורשים הזרמות ענק כספיות.

ייעול, חסכון ושיפור תהליכים דורשים בד"כ השקעה כספית קטנה יותר ותוצאותיהם נראות לעין יחסית באופן מהיר. לדוגמה בתחום המים - ייעול רשתות מים עירוניות הוא תהליך שבהשקעה קטנה יחסית, מוביל לתוצאות אפקטיביות. המהלך אטרקטיבי במיוחד בתנאים של קושי בהשגת מימון להשקעה מאסיבית בתשתיות, ומשמעותי יותר במקומות בהם הביקוש למים עולה על היצע המים. פרויקטים של צמצום אובדן מים כתוצאה מדליפת מים מהצנרת, יאפשרו לחברות המים להגדיל את כמות אספקת המים ללקוחות תוך דחייה בצורך בהקמת מתקני טיפול חדשים, אותם פרויקטים תשתיתיים שדורשים השקעות מימון מאסיביות.

למשבר הכלכלי ותחילת עידן ה"כלכלה ברת הקיימא" יהיו השלכות על תעשיית הקלינטק. מכיוון שההתקררות הכלכלית לא יכולה לצנן את ההתחממות הגלובלית, מוערך שהתחום ימשיך להיות אטרקטיבי, תוך ביצוע התאמות נדרשות מצד ממשלות של העדפת פרויקטי התייעלות בתחום התשתיות על פני הקמת פרויקטים חדשים, ובמקביל שינוי במקורות ההשקעה ותוואי ההתפתחות של חברות סטארט-אפ בתחום

הכותב הוא נשיא ומנכל מיה מקבוצת אריסון, יו"ר WATEC 2009 , חבר מנהיגות ועידת ישראל לעסקים