איך שמר ברנרד מאדוף על הסוד?

מאדוף היה מחברי המועדון - אם יש דבר כזה - בניו יורק. יו"ר בורסת המניות נאסד"ק לשעבר נחשב לחדשן בעולם המסחר הבורסאי, עם נוכחות בעולם הצדקה והקאנטרי קלאבס בניו יורק ובקהילות הלוויין של עולם זה בפלורידה.

משקיעים רבים שמרו לו אמונים עשרות שנים, בזכות תשואות יציבות, כ-10% בשנה, אותן העביר להם מדי שנה. לאנשי פיננסים מקצועיים ותיקים, זו נראתה כהשקעה המושלמת.

ניתן לאמוד את הפופולריות שלו מהתקרית הבאה: כשנודע על מעצרו בפאלם ביץ', פלורידה, פנה משקיע אחד - גמלאי ניו יורקי שהפקיד אצלו 20 מיליון דולר - לקרדיולוג לקבלת טיפול, ולא ליועץ פיננסי לקבלת עצה מקצועית, לפי קרוביו.

משקיעיו החשיבו עצמם לבני מזל

מאדוף פיתח מוניטין כמנהל קרן גידור שמיטיב עם לחץ הדם של הלקוחות, אף שבדיעבד נראית התשואה העקבית כאות אזהרה. מאז ומתמיד פקפקו כמה מאנשי וול סטריט בהצלחתו. "זה נראה כמו קופסה שחורה", אמר מנהל בוטיק השקעות בניו יורק. "בשנות ה-90 הייתי ספקן, אבל אחרי 20 שנה כבר חשתי נכונות להצטרף למאמינים. חשבתי שזה לא סביר להפעיל הונאת פונזי כזו 20 שנה".

רבים ממשקיעיו החשיבו עצמם בני מזל על שיכלו להפקיד בידיו את כספם. רבים מהם ירשו את אחזקותיהם מהוריהם. המסר שלו היה שהקרן סגורה, אבל כיוון שהם באו מאותו עולם שלו - או כי הם היו קרובי משפחה של הדוד של רואה החשבון שלו, או כל סיפור אחר - הוא יסכים לקחת את כספם.

כן נהג מאדוף להתייעץ עם חברים בכירים, אותם הזמין להשקיע אצלו. "לעשות איתו עסקים היה כמו לחכות בתור לפאב זול", אמר פאביו סבולדלי, אסטרטג גלובלי באופטימה פונד מנג'מנט. "הקרן שלו היתה מושתתת כולה על פולחן של הצלחה". *

הדלק מאחורי בועות ספקולטיביות

אין דבר מטמטם יותר מכסף. גם המשקיעים המשופשפים ביותר נוטים לא לעגל פינות בדרך להשגתן של תשואות גבוהות מהרגיל. התכונה האנושית המצערת הזו היא הדלק מאחורי הבועות הספקולטיביות והקסם מאחורי ההונאות הפיננסיות.

אף אחד, עושה רושם, לא ניצל את התכונה הזו בבוטות גדולה יותר מאשר ברנרד מאדוף, מגדולי וול סטריט, לשעבר יו"ר נאסד"ק, שנעצר בשבוע שעבר בחשד להרצת "תוכנית פונזי" הדולרית הגדולה ביותר בכל הזמנים. קורבנותיו כללו ידידים עשירים וגם קרנות כמו "ברמדין אולטרטיבס" של ניקולה "סופרמן" הורליק, שצנחה ביום ו' ב-36%.

מימדי ההונאה לכאורה מסחררים את הראש. בהודעה של רשות ניירות הערך הפדרלית נאמר שמאדוף הודה בהפסד של "לפחות" 50 מיליארד דולר. נתון כזה מעורר תהיות. איך צץ לו גירעון כזה כאשר ההשקעות של ברנרד מאדוף בניירות ערך הסתכמו רק ב-17 מיליארד דולר בניהול בתחילת השנה?

תשואות עקביות וחשדות עקביים

הקרנות בניהול מאדוף לא פורסמו כקרנות גידור, אם כי למעשה, הן כנראה השתמשו בנגזרים כדי לצמצם תנודתיות. אך מי יודע כעת? הרי אי-אפשר להאמין לשום "קופסה שחורה" של תהליכי ההשקעות שלו.

ההנחה היא שזו היתה תוכנית פונזי ענקית, שהתשואות שלה מומנו על-ידי משקיעים חדשים. אך אם זה היה המקרה, מאדוף חייב היה לגייס מאות מיליוני דולרים בכל חודש כדי להשיג את התשואה לכאורה שלו, כ-10% בשנה. בשווקים כאלו, גיוס סכומים כאלו אינו דבר של מה בכך, ונפילתו באה כאשר כמה משקיעים ביקשו לממש את כספם, כפי שיעשו כעת עוד ועוד קרנות. השאלה הגדולה ביותר, עם זאת, היא איך הונאה בסדר גודל כזה יכלה להישאר סוד במשך זמן כה רב.

היו חשדות ביחס לרקורד העקבי של מאדוף זה זמן מה, אך גם אם הוא עבד לבדו, משקיעים מתוחכמים כמו גם ה-SEC אשמים בנאיביות ובהזנחת חובתם. הסיפור הזה רק התחיל והוא עלול להפוך למכוער הרבה יותר בהמשך. *