"לישראלים כדאי להשתמש ביצירתיות, בתעוזה ובחוצפה הישראלית על מנת להגיע לתוצאות בסין והודו"

בפאנל השקעות ועסקים בהודו ובסין במסגרת ועידת ישראל לעסקים, אמר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת כי "ההתייחסות לשתי המדינות כמיקשה אחת אינה נכונה. הדבר היחיד שדומה ביניהן הוא גודל האוכלוסיה, פרט לכך ישנם מאפיינים שונים מאד בין המדינות".

אופר ציין כי "הרבה מאד ישראלים במשך הרבה מאד שנים מסתובבים בהודו ובסין, ולכן אין צרך להמציא מחדש את הגלגל אלא יש ללמוד מה כבר נעשה ומשם ללמוד מה עוד יש לעשות". אופר הדגיש כי אין מה להסתכל על ישראל כגורם תחרותי לסין או הודו. מבחינת ישראל מדובר בפוטנציאל אדיר לשיתופי פעולה עם מדינות אלה. המדען הראשי מדגיש כי אין שום דימיון בין הסכמים בתחום מחקר ופיתוח שנחתמים מול מדינות מערביות לעומד הסכמים שנחתמים מול הענקיות מהמזרח.

בהתייחסו לסין הוא מציין כי "היתרון היחסי של סין היה בעלות העבודה הזולה, אך כיום כבר לא תמיד זה משתלם, בעיקר לא כאשר מדובר ביצור של טכנולוגיה או בהשקעה במו"פ , היתרון הנ"ל שמור עדיין לתחום הייצור ההמוני אך לא צריך לשכוח את העלויות השונות הקיימות באותן מדינות ויש לשקול היטב את כל הפרמטרים לפני שמתחילים בייצור בסין".

עירית בן אבא, סמנכ"לית הכלכלה במשרד החוץ, אומרת כי תפקיד הדיפלומטיה הכלכלית היא לסייע לעשייה הכלכלית באותן המדינות. מציינת כי כבר בינואר הקרוב תיפתח נציגות כלכלית שלילשית של ישראל בסין, בגואנג'ו אשר תתווסף לנציגויות בבייג'ינג ובשנחאי. לנציגויות הישראליות יכולת לעזור מול המשרדים הממשלתיים, בעניני בירוקרטיה, בסיוע ביישום הסכמים חתומים בין המדינות. המשימה היא להסיר את חסמי הסחר. "ה"באז וורד" באותן מדינות ביחס לישראל היא "טכנולוגיה" זהו הערך המוסף הקיים לישראל ובו מעוניינות אותן המדינות".

עופר בלוך, נשיא ומנכ"ל נטפים, מתחיל בשורה התחתונה ואומר "מי שרוצה לעבוד בהודו ובסין צריך הרבה מאד סבלנות ואורך רוח, כמו גם מוכנות להפסיד בשלבים הראשוניים". נטפים פועלת בהודו כבר משנות השמונים, באמצעות נציג מקומי ומכרה שם שלוחות טיפטוף, לאחר מכן עברה למודל של שותף מקומי ורק לאחר מכן הקימה חברת בת בהודו. נטפים החליטה לעבוד במדינה זו בשיטה איזורית מול החקלאים. לחברה כיום 2 מפעלים וקצב הצמיחה שם גבוה מאד. "בחמש השנים האחרונות גדל היקף הפעילות של החברה בהודו פי 20" אמר בלוך.

בסין פועלת החברה מאמצע שנות ה-90' תוך שהיא מנסה מודלים שונים, כאשר כיום נוטה החברה להתמקד במדינה זו באופן ממוקד בגידולים בעלי ערך מוסף הנושאים תשואה גבוהה יותר ולא בתחום יבולי הקומודיטיס.

בלוך אומר כי "החדירה לשווקים של סין והודו צריכה להיות מבוססת על טכנולוגיה וידע ממשי, שיתוף של ידע עם גורמים מקומיים בסופו של דבר גורם לכך שקונים יותר מהמוצרים שלנו המוכרים להם. מעורבות הממשל היא קריטית, בלעדיה לא קורה שום דבר בשווקים עצומים אלה". בנטפים רואים פוטנציאל צמיחה גבוהה באיזורים שונים במדינות אלה, בהן באיזורים שונים ישנן שיטות שונות לתפקוד עסקי ורגולטורי.

נטפים מייצרים במדינות היעד, כאשר הם רואים חשיבות גדולה לקירבה לחקלאי ויכולת מתן פתרונות מקומיים באופן מיידי, קריטי בתחומה של החברה להכשיר צוות מקומי. כאשר כיום החברות הבנות של נטפים בסין ובהודו מנוהלות על ידי הצוות המקומי.

פרופ' שלמה מיטל אומר כי הישראלים כדאי להשתמש ביצירתיות בתעוזה ובחוצפה הישראלית על מנת להגיע לפעילות ותוצאות במדינות אלו, "המפתח להצלחת ההיי-טק הישראלי הוא שאנחנו חייבים לייצר באופן משותף מוצרים מתוחכמים עם ערך מוסף גבוה". מציין כי ללא יוזמות מסוג זה תתייבש תעשיית ההיי-טק הישראלית והסטארטאפים שנבטו בה בשנים האחרונות. משווה את היתרון באופיים של הישראליים לעומת החברה "החלולה" האמריקנית שהינה חברה צרכנית יותר מאשר חברה ייצרנית.