זה תמיד הגורם האנושי?

שר התחבורה העומד לסיים את תפקידו, שאול מופז, הזדעק תוך מספר שעות ספורות למקום התאונה הנוראית בין אילת לעובדה ופירט בפני אמצעי התקשורת כי "התאונה היא תוצאה של ביריונות של נהגים, אין כל בעיה עם התשתית בכביש, ב-6 השנים האחרונות היתה שם רק תאונה אחת".

התאונה שבה נהרגו, נכון לעכשיו, 25 סוכני נסיעות מסנט פטרסבורג היא תאונה שאי אפשר לסבול, גם לא פעם אחת ב-6 שנים. במבט ציני אפשר להניח, כי כביש רחב יותר או שדה תעופה טוב יותר היו כדאיים יותר למדינת ישראל מאובדן ההכנסות שיכלו להביא לכאן התיירים הרוסים שהיו מגיעים בהמלצת הסוכנים ההרוגים.

בלתי ניתן בכל תאונה להאשים את הגורם האנושי. הגורם השלטוני חזק יותר ממנו, כשהממשלות בישראל מזניחות מאז קום המדינה את התשתיות בישראל ולא דואגות כי הן יענו לצרכים של האוכלוסיה החיה במדינה.

משרד התחבורה ושאר השלוחות שאמונות על התשתיות במדינת ישראל נוהגות בבריונות בנהגים ובנוסעים במדינת ישראל. החיבוק החם, שלו זוכה הפריפריה בכל מערכת בחירות נעלם ברגע שעולה הבקשה להרחבת נתיבים, הוספת קווי אוטובוס, רכבות ושדות תעופה שיצרו מדינה שבטוח וקל יותר לנוע בה.

העובדה שבאילת, העיר שמושכת אליה בישראל את מספר התיירים הגדול ביותר, אין שדה תעופה ראוי, היא בעיית תשתית שהצריכה את הנסיעה המסוכנת שגרמה לתאונה מלכתחילה.

הכבישים כמעט בכל דרום הארץ מדרום לדימונה, הם כבישים מסוכנים, מייגעים, לא בטיחותיים, עמוסים ברכבים איטיים כמו משאיות ואוטובוסים ומעלים אצל כל נהג שפוי שנוהג בהם את השאלה: איך לא קורות כאן יותר תאונות.

במשרד התחבורה ימשיכו תמיד לדאוג להזכיר לנו שאנו ביריונים בכביש, חשוב להזכיר לבכירים במשרד התחבורה ובראשם לשר התחבורה כי ביריונים ופושעים בדרך כלל גדלים בשכונת עוני, תפסיקו לדבר ותרחיבו את הנתיבים.