הלקח הפיננסי של המלך קאנוט ה-2

חיים ונציה הוא מנכ"ל פרוקסימה בית השקעות

המלך קאנוט השני, שמלך בדנמרק ובאנגליה במאה ה- 11, זכור במיוחד בזכות אגדה על ניסיונו לשלוט בכוחות הטבע עצמם. הוד מלכותו, על פי האגדה, עמד על חוף הים בסאות'המפטון ופקד על הגאות לעצור כדי שכף רגלו המלכותית לא תירטב מהגלים.
כישלונו הברור הביא אותו להכיר בקטנותו של האדם והשררה אל מול עוצמתו של הטבע. הוא תלה את הכתר שלו ולא חבש אותו יותר לעולם.

היום מסופרת האגדה כדרך ללגלג על בעלי השררה והכוח, אשר ההצלחה העבירה אותם על דעתם והם מאמינים ביכולתם להצליח ממש בניגוד לכול חוקי הטבע. במקור, האגדה באה כשבח את המלך קאנוט, שביקש להוכיח לנתיניו שיכולותיו הן בסך הכול של בן תמותה, אפילו אם הוא חובש לראשו כתר.

המלך קאנוט מת בשנת 1030 לספירה לפני כמעט אלף שנה, אולם מתברר שהלקח מהניסוי בסאות'המפטון לא חלחל לכל בני האנוש. מתברר שיש עוד מי שמאמינים ביכולתם של יחידי סגולה לשלוט בחוקי הטבע ובפורענויות שלו.

ברנרד מאדוף, שהונה משקיעים בהיקף 50 מיליארד דולר, חבש לראשו כתר. כתר מרשים ומכובד שהביא רבים וטובים להאמין שבזכותו יוכל למנוע מגלי הים הקרים לגעת בחסכונותיהם. האמונה הזאת היא כל כך תמימה, אך עם זאת אנושית מאוד. מאדוף עצמו, שהציג במשך שני העשורים שחלפו תשואות מרשימות בעקביותם, לא האמין לרגע ביכולתו המלכותית לנצח את הגלים הקרים והסוערים של שוק ההון.

הוא מראש ויתר על דיווח גובה פני הים והעדיף לדווח אך ורק על מצב העננים והשמש. המשקיעים לא היו מוטרדים. מאדוף האומלל אמנם נרטב שוב ושוב מגלי שוק ההון, שאף איימו להטביעו, אך בהיותו הברוקר של עצמו, יכול היה להופיע יבש כשנדרש לכך, בכל ביקורת שעבר.

מאדוף הצליח להונות את המשקיעים בו כמעט 20 שנה. הוא הצליח בהונאה דווקא כי הבטיח תשואות הגיוניות ולא התחייב לתשואות העל-טבעיות (כמו מושא השראתו - פונזי שהתחייב לתשואות בגובה 50% והצליח בתרמית שנה בלבד, עד שנתפס). משקיעים למדו עם השנים להיזהר מתשואות לא הגיוניות ומאדוף הרדים אותם על ידי כך שנתן להם תחושה שהוא מצליח לאורך זמן.

משקיעים גדולים ומתוחכמים נפלו קורבן להונאת מאדוף. אפשר להסיק מכך על טבע האדם ועל הנטייה של אנשים ללכת לפעמים בעיניים עצומות אחרי כל מי שמפגין ביטחון. דווקא משקיעים שונאי סיכון נופלים לפעמים בהשקעות המתיימרות להיות סולידיות, אך מתגלות כמסוכנות. לא תמיד ההפסד נובע מהונאה של מנהל ההשקעות. יותר פעמים ההפסד נובע מכך שהמשקיעים הסולידיים בוחנים את ההשקעה לפי התשואה בלבד מבלי להבין כיצד היא נוצרה.

יש לא מעט משקיעים שמאמינים שניתן להכות את השוק ולהתגבר על המחזוריות המתסכלת של הגאות והשפל בשוק ההון. המלך קאנוט לא הצליח להתגבר על חוקי הטבע של הגאות והשפל. חשוב לזכור שחוקים אלו חלים גם על שוק ההון ומנהל השקעות שמתיימר להתגבר עליהן מעמיד את לקוחותיו בסיכון גבוה.

1. מניות
   
   יש לא מעט בורסות שרשמו עליה ב-20 אחוז ואף יותר מנקודת השפל אליה הגיעו רק לפני כחודש. אני נוטה לראות במהלך זה רק תיקון חד לירידות האלימות מלפני חודש ולא שינוי מגמה.
   
   השפל של נובמבר ביטא חשש כבד מקריסה של תעשיות וכלכלות שלמות. היום, החשש הזה עוד קיים. תוכניות התמריצים של הממשלות בעולם כולו פוגגו אותו, אך התקוות לשיפור עדיין זקוקות לחיזוקים ועד אז אנו צפויים להמשך הדשדוש.
   
   המלצתנו: להישאר באותה רמה של חשיפה לשוק המניות שקיימת בתיק כרגע.
   
2. סולידי שקלי
   
   הנטייה של מרבית המשקיעים לברוח מסיכון יוצרת בועה קטנה בתחום הסולידי.
   בועה - מכיוון שיש לא מעט משקיעים שקונים מק"מים ואג"חים ממשלתיים מבלי להתעניין במחיר ובתשואה וזה בהכרח גורם לעליית מחירים לא טבעית.
   קטנה - כי ממילא הציפיות לתשואה הן עכשיו מאוד נמוכות והאינפלציה הנמוכה תעניק הגנה למשקיעים גם כשהתשואות יהיו נמוכות.
   המשך הורדת הריבית בישראל צפוי אף הוא לתרום להמשך ניפוחה של הבועה.
   
   המלצתנו: למרות הורדת הריבית הצפויה, להישאר באפיקים הקצרים.
   
3. מט"ח
   ההפתעה בשוקי המטבע בעולם לא היתה מהורדת הריבית של הדולר, אלא מההצהרה של נגיד הבנק הפדראלי על כוונתו להשאיר את רמת הריבית הזו (ואף נמוכה מזו) עוד תקופה ארוכה. רמת ריבית נמוכה כל כך תגרום בוודאי להמשך הידרדרותו של הדולר.
   
   אנו מאמינים שגם הנגידים בישראל ובאירופה יאלצו להוריד את הריביות אצלם ויביאו כך לעצירת היחלשות של הדולר.
   
   המלצתנו: לרכוש דולרים ברמות נמוכות במידה וימשיך לרדת גם אחרי הורדת הריבית הצפויה בישראל.

הסתייגות: אין לראות בדף זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.