הלקח הנורא של הריבית הנמוכה

לאורך שנת 2008 ועד נובמבר נמצא המשק, כמו גם מרבית משקי העולם, במצב של עליית מחירים אינפלציה. יעד המחירים לצרכן לשנת 2008 (1%-3%) ככל הנראה ייפרץ כלפי מעלה בשיעור מתון גם אחרי מדד דצמבר שצפוי להיות שלילי מאוד.

חודש נובמבר היה למעשה הראשון השנה שבו המדד ירד והוא מהווה סמן לשינוי שחל בשווקים שנכנסו להאטה חריפה. רמת המחירים במשק יורדת לאור הירידה במחירי הסחורות והנפט בעולם וכן זו הצפויה בביקושים למוצרים השונים.

להביט קדימה

הפער בין הריבית על השקל לריבית על הדולר הכתיב הערב את ההורדה החדה. הנגיד אינו יכול להרשות לעצמו שקל חזק אשר ייפגע מאוד בייצוא המהווה כ-45% מהתמ"ג בישראל. כלומר, אם בחודשים קודמים הנגיד היה צריך 'לבחור' בין עידוד הצמיחה (הורדת הריבית) לבין ריסון האינפלציה (העלאת הריבית) הרי שעתה כל האינדיקטורים המרכזיים מצדדים בהפחתה ובחדה.

יחד עם זאת, אסור להתבונן במצב בראיה טקטית זמנית, ועדיף לבחון את הדברים בראיה אסטרטגית. על הנגיד הישראלי ועל אחת כמה וכמה על מקבילו האמריקאי , בן ברננקי, ללמוד מן העבר והוא שריבית ברמה נמוכה כל כך צריכה להיות מוגבלת לתקופה קצרה על מנת למנוע התפתחות בועת אשראי עתידית.

הריבית הנמוכה הפילה

אני סבור שהריבית הנמוכה (1%) ששררה בארה"ב מיד לאחר מתקפת 11 בספטמבר גרמה לבועת האשראי שהתפוצצה השנה. הנגיד האמריקאי דאז, אלן גרינספן, הוריד את הריבית בחדות בעקבות המתקפה במטרה למנוע מהמשק להיכנס למיתון (הוא אף הצליח במשימה זו) אולם השינוי בריבית כלפי מעלה איחר לבוא והוא שתדלק את 'מירוץ האשראי' שהתפתח לבועה אדירת ממדים.

ריבית נמוכה טובה כדי לעודד צמיחה אולם אסור שהיא תישאר ברמה זו לאורך זמן רב בשל ההשלכות ארוכות הטווח שלה.

נשארים בתלם

המשק הישראלי לא יכול שלא ללכת בתלם העולמי הדורש כיום הפחתת ריבית, אך פישר חייב להעביר מסר של דינמיות, בכך שההפחתה היא זמנית וששיעור הריבית כיום הוא אנומלי, כתוצאה מהמצב המשברי בשווקים.

להחלטה של פישר יש משמעויות לכל אזרח בישראל והיא תשפיע על המחירים, על החיסכון, הייצוא, ובעצם - על מה לא. פישר הוכיח בתקופה הנוכחית מנהיגות כלכלית איתנה על רקע אי יציבות כלכלית ופוליטית (ועכשיו גם מדינית), וניתן לצפות שכך גם ימשיך.

למרות מאמציו של פישר בהורדת הריבית של בנק ישראל לטווח קצר, יש לו עדיין בעיה בתרגום ההורדה לריביות שגובים הבנקים מלקוחותיהם העסקיים. הסיבה לכך היא שבשוק ההון נקבעו פרמיות סיכון ברמות גבוהות היסטוריות מספטמבר 2008, ובמישור זה יש לפעול גם בכלים אחרים.