בריצה קלה מאוד

פרויקט סיכום 2008: שמש בווימבלדון דום / טל וולק ההחתמה ההיא / שרון בורנשטיין שנת ניפוץ המיתוסים / חנן זכאי

שנת 2008 תיכנס לזיכרון המשותף כאחת משנות הספורט הגדולות שהיו. ולא מעט מכך בזכות המשחקים האולימפיים. הדיון החשוב בפני עצמו במוסריות קיומם בבייג'ין פינה את מקומו במהלך המשחקים להנאה ספורטיבית צרופה. אם אני מנסה להחליט באופן שרירותי על הרגע שמסמל עבורי יותר מכל את המשחקים ואת השנה החולפת, אני מוותר על רגעי המבוכה, הזרות והקסם שהעניקו לנו המארגנים, בעיקר בטקסים שלהם. וגם על הסיפורים האנושיים המלווים כל אירוע גדול מסוג זה. אני בוחר ברגע ספורטיבי לעילא ולעילא, שנחקק בזיכרוני ונראה שיוותר חקוק זמן רב: יוסיין בולט, האיש המהיר בהיסטוריה העולמית, מסיים את ריצת מאה המטרים, מקצה-העל של האתלטיקה הקלה, בריצה קלה כשזרועותיו מורמות. הוא מכה בחזהו ופניו לקהל בתרועת ניצחון. ועדיין שובר את שיא העולם בריצה עליה הוא מתאמן פחות משנה.

כל כך הרבה דברים זרמו אל תוך הרגע הזה ונפגשו בו. ניצחון האתלטיקה הג'מייקנית והצלחת הקטנים מול הגדולים. שישה משמונת המתחרים בגמר הגיעו מהאגן הקריבי, וגם כל המדליות הלכו לשם. הג'מייקנים החזירו את הכישרונות שזכו עבור מדינות זרות בעבר הביתה, ועשו זאת בשכל. עם תכנית אתלטיקה בסיוע אקדמי מתוכנן היטב. עם השקעה במאמנים הבכירים בעולם ובכישרונות צעירים, תוך שימוש בצעדים בלתי קונבנציונליים. בשום תכנית אתלטיקה עד אוגוסט 2008 לא היו נותנים לבולט לרוץ רק מאה מטר, שכן התורה המקובלת גרסה שהוא גדול מדי עבור המירוץ הזה.

בשל כך זהו גם רגע שככל הנראה ישפיע על תפיסת המיאוצים בכלל. בעתיד מן הסתם ירוצו תואמי בולט זה מול זה בגמרים ברחבי העולם. אנשים גדולים וחזקים, שהם גם הכי מהירים. בכלל, ייבחנו עכשיו כל אותם כללים בלתי כתובים, בדבר איזה מבנה גוף טוב לאיזה מקצה. וגם נושא הגנטיקה ייפתח לבדיקה חדשה. התוצאה תהיה, קרוב לודאי, סמי-מהפיכה באתלטיקה הקלה.

גם לשמחת הניצחון של בולט יש משמעות. הקהל הסיני יצא מגדרו כשבולט ביצע את תנועות וריקוד הניצחון שלו. ההתלהבות המדביקה והחיוך המנצח שלו. האצן הקריבי נתן לקהל שואו, עניין כל כך פשוט ובסיסי עבור קהל. אבל משהו שהיה כל כך חסר לאתלטיקה. זוהי תחיית הסקס-אפיל של האתלטיקה הקלה, המלכה הוותיקה והזנוחה, בזכות האנרגיות שמעניק לה המאהב הצעיר והנועז בולט.

פרשיות הסמים הבלתי נגמרות חבטו בעבר ביוקרת האתלטיקה הקלה. כוכבי העבר וכישרונות העתיד נחשפו כרמאים. שיאי הנשים מתגלים כמטרה חסרת תוחלת מאחר ונקבעו בתקופה בה השימוש בחומרים אסורים היה נרחב והבדיקות בלתי קיימות. ללא דמות כריזמטית או סיכוי לשינוי התמונה הקיימת והאפורה, הפנה הקהל לאתלטיקה את גבו. אפילו תחרויות הגולדן-ליג לא ממלאות את האצטדיונים כבעבר, ואליפויות אירופה ועולם באתלטיקה הן אירוע מדאיב בהחלט.

בולט בדרכו לשנות את כל זאת. הוא סימפטי, אסרטיבי, דינמי. מה שאצל אחרים היה מתפרש כאגוצנטריות ושחצנות, מתמלא אצלו בחן. יוסיין בולט מכניס שמץ של הומור לעולם היבש והקפוא של האתלטיקה, בדיוק מה שחסר לה כדי להחזיר את מעמדה.

כי מבחינת תנאי הפתיחה, אין ספק שיש למסלול את הפוטנציאל האופטימאלי: תחרויות מותחות, ואין אדם שצריך להסביר לו את החוקים, כי כל אחד מבין בריצה. זה ספורט שטמון עמוק בגנים שלנו, הוא בסיסי וחלק בלתי נפרד מהרפרטואר האנושי. רק צופים שנהנים ורוצים לקבל את השואו חסרים לו כדי להחזיר אותו לגדולה.

ואם לא יקרה הבלתי סביר, ופרשיית סמים תסיים את ההצגה החדשה מוקדם מהצפוי, צפויה לנו כנראה חזרת הספורט הקלאסי: האתלטיקה מובלת על כתפיו של יוסיין בולט.

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט