השקר על זגוגית החלון שנופצה

גד אריוביץ' הוא אסטרטג השקעות בבית ההשקעות אלטשולר שחם

לכאורה, יכולה מלחמה להיטיב עם כלכלת מדינה. היא מובילה לייצור מלאי חדש של תחמושת ופצצות, לבניית מקלטים, לסלילת דרכי תובלה לצורכי ביטחון, לשימוש מוגבר באמצעי תובלה כגון מכוניות, משאיות וציוד לעבודות אפר ועוד.

המדינה מוציאה חוזי אספקה ובנייה לחברות פרטיות שמגייסות לשם כך עובדים. גיוס העובדים נעשה במטרה לייצר ולספק את צורכי המלחמה ולעיתים לצורך החלפת עובדים מגוייסים. העסקה מוגברת של עובדים מגדילה את כוח הקניה במשק ועשויה ליצור אצל העובדים תחושת ביטחון, שהמשרות שלהם לא בסיכון ולכן אפשר לצרוך יותר.

התרחיש המתואר לעיל יכול לכאורה להגדיל את הפעילות הכלכלית, בדומה לטענת האסכולה הקנסייאנית (על שם הכלכלן המפורסם ג'ון מינרד קאיינס), שאומר כי הגדלת הוצאות הממשלה במשק, שלא נמצא בתעסוקה מלאה, תגביר את הפעילות הכלכלית במשק.

זו טענה שאין לה בסיס.

מחירה של זגוגית החלון שנופצה

כלכלנים מכנים זאת תופעת "שקר החלון השבור", שכן הדבר דומה לניפוץ זדוני של חלונות ראווה בחנויות המביא לייצור מוגבר על ידי מפעלי הזכוכית ומספק עבודה נוספת לעובדים שם ולזגגים.

אם נניח שמחיר החלון המנופץ ותיקונו הוא 5000 שקלים, בעל החנות צריך להוציא 5000 שקלים על קניית חלון ראווה חדש והתקנתו. לאחר התקנת החלון החדש לבעל החנות יש אותו חלון אבל פחות 5000 שקלים בכיס ולכן, יאלץ לצרוך פחות (או להקטין את החיסכון) באותו הסכום.

כלומר, אם בעל החנות תכנן לקחת קורס במחשבים או לקנות רהיטים או לצאת לחופשה מפנקת, הוא יאלץ לוותר על הוצאה בסך 5000 שקלים. כך גם המדינה שמוציאה 5 מיליארד שקלים על מבצע צבאי, חייבת לוותר על הוצאה אחרת כגון בניית בית ספר, הקמת בית חולים, הזנת ילדים וכן הלאה.

כך מממנים מלחמה

ממשלה יכולה לממן מלחמה באחת משלוש דרכים, או בשילובן זו בזו:

1. לעלות מיסים
2. לקצץ תקציבים אחרים
3. להגדיל חובות

בתקופת האטה כלכלית, ועל אחת כמה וכמה בתקופת מיתון, תיטה הממשלה יותר לכיוון הגדלת חובות ופחות להעלאת מסים או צמצום תקציבים אחרים. סביר איפה להניח שבשנתיים הבאות יגדל החוב הלאומי והגרעון הממשלתי יגיע ל-5% מהתמ"ג ואולי גבוה מכך.

גרעון ממשלתי גדול ומתמשך יוצר לחץ כלפי מעלה על שערי הריבית הריאלית במשק - דבר שמקטין את הצמיחה הכלכלית. הגדלת הוצאות הממשלה על ידי הגדלת החוב הלאומי, בייחוד לצורך מימון מלחמה, פירושה גם העברת משאבים מהסקטור הפרטי לסקטור הציבורי ושוב, פגיעה בטווח הארוך ביעילות המשק ובצמיחה הכלכלית.

5 פגיעות ישירות ועקיפות בכלכלה

המלחמה הנוכחית פוגעת ישירות ובעקיפין בכלכלה הישראלית במישורים הבאים:

1. העלות הישירה של המלחמה לתקציב המדינה מוערכת בסביבות מיליארד שקלים בשבוע.
2. נזק מהשבתת מפעלים ועסקים באזור המערכה.
3. נזק ישיר למבנים ולנכסים מהתקפות האויב.
4. נזקים כתוצאה מהשבתת מוסדות חינוך - מגני לימודים וועד לאוניברסיטאות.
5. נזקים רפואיים ונפשיים שאף לא תמיד ניתנים להערכה, עלויותיהם גבוהות.

נזקים בלתי הפיכים

במשך השבועיים-שלושה הראשונים במערכה, הנזק למשק הוא ליניארי. כלומר, גודל הנזק נמצא ביחס ישר להתארכות המלחמה. מעבר לזמן מסוים, הנמשך שלושה שבועות או חודש, הנזק של המלחמה הופך להיות אקספוננציאלי, כלומר הנזק הולך ותופס תאוצה.

הסיבה לכך היא שכאשר המלחמה מתמשכת מעל זמן מסוים, נגרמים יותר ויותר נזקים בלתי הפיכים כגון אובדן אמינות ואיבוד שווקים.

שני טווחי התבוננות

יתכן ומה שהצגתי כאן מקורו בהתבוננות לטווח הקצר.

במלחמה הנוכחית יכול להתממש גם תרחיש אופטימי - שהמלחמה תוליד הסכם מתמשך עם הפלשתינאים. להסכם כזה יתרונות כלכליים מרחיקי לכת עבור מדינת ישראל ואז בטווח הארוך יצא הפסדנו בשכרנו.

לבסוף, תהיה זו צרות מוחין לראות את המלחמה המתרחשת היום אך ורק בזוית כלכלית קצרת טווח. יש למלחמה השלכה מוראלית, מוסרית, חברתית ופוליטית שאולי עולים בחשיבותם על האספקט הכלכלי.