הלך המנוע

למדינות רבות ברור שבמצב הנוכחי, רק שיפור ניכר בפעילות הכלכלית של השחקנים הכבדים - ארה"ב, סין או גוש האירו - יבלום את ההאטה והמצב הרעוע אליו הגיעו בשנת 2008.

נראה כי מבין שלושת השחקנים הגדולים, סין תהיה הראשונה שתתאושש ותביא בכך גם לשיקומן של שכנותיה - טייוואן, סינגפור, ווייטנאם, קמבודיה, תאילנד, בורמה, אינדונזיה ודרום קוריאה.

רבים מקווים כי השנה החדשה תביא עמה בשורות ומהלכים מעודדים, שעשויים להביא להתאוששות מהירה, אך נכון לעכשיו, הסיכוי לשינוי משמעותי כבר ב-2009 נראה קלוש ביותר. יחד עם זאת, אם יש מדינה שיכולה להפתיע לטובה, והרבה לפני כולם, זאת סין:

תכנית ההצלה בסך 586 מיליארד דולר, המהווה 7% מהתמ"ג של סין, עליה הודיעה הממשלה הסינית בנובמבר, מיועדת להגדיל את הצריכה הפרטית, לאזן את הירידה בביקוש לייצוא ולעודד עבודות תשתית ברחבי המדינה. בניגוד לארה"ב, לסין יש המקורות הנדרשים למימון הפרויקטים האלו - עתודות המט"ח שלה נאמדות בכמעט 2 טריליון דולר, ובנוסף, בכוחו של הממשל - בהחלטה של רגע - להורות לקרנות ההון הריבוניות, שמנהלות מאות מיליארדי דולרים והשקיעו עד כה בעיקר בארה"ב ואירופה, להפנות את משאביהן לצמיחה מבית.

יש לזכור כי סין מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים בכלל: ההאטה המשמעותית בקצב הצמיחה עלולה לערער את היציבות החברתית, שיעור האבטלה עלול לעלות ל-9%, ו-670 אלף חברות בקירוב, עלולות לפשוט את הרגל בתוך 2009 - מספר גבוה מאד, גם בקנה מידה סיני.

יחד עם זאת, באמתחתו של הממשל הסיני כלים רבים ומגוונים כדי להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניו: אחרי 5 הפחתות ריבית - שיעור הריבית במדינה עומד על 5.31% - מה שמאפשר לבנק המרכזי של סין (PBOC), בניגוד לבנקים המרכזיים במערב, להמשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה עוד זמן רב.

בסוף דצמבר ממשלת סין הודיעה כי תאפשר לשכנותיה לסחור באופן מוגבל ביואן (רנמינבי), במטרה לעזור ליצואנים שנפגעים מהירידה בביקושים למוצרים סיניים כתוצאה מהמשבר הפיננסי העולמי.

כאשר התוכנית תצא מהכוח אל הפועל, פירמות ממזרח סין יוכלו לסחור באמצעות היואן עם פירמות מהונג קונג ומקאו, וחברות מדרום מערב סין יוכלו לסחור עם בורמה, בורנאו, קמבודיה, אינדונזיה, לאוס, מלזיה, הפיליפינים, סינגפור, ווייטנאם ותאילנד. הממשלה הסינית הכריזה גם על רפורמה אגררית שתאפשר לחקלאים למכור או להשכיר את אדמותיהם - מהלך שעשוי להגביר את הניידות החברתית במדינה.

הגלובליזציה תחכה

משרד האוצר הסיני הכריז לא מזמן על כוונתו להגדיל את הנפקת האג"ח הממשלתיות ב-1%, להקטין מכסים, ולהגדיל את ההשקעה בתשתיות: בעיקר במים, פחם, חשמל ומסילות רכבת. בשנים האחרונות, המשכורת הריאלית במשק לא עלתה במקביל לצמיחה הכלכלית, כשהחלק היחסי של הצריכה הפרטית מהווה 35% מהתמ"ג בניגוד ל-65% במדינות המערב. כך שהמהלכים המתוכננים בהחלט עשויים לעודד את הצריכה הפרטית ולצמצם את הפער בין סין למערב.

כבר לפני 3-4 שנים החל הממשל הסיני לעודד את הצריכה הפנימית - השקיע בחינוך, ייסף בהדרגתיות את היואן ושיחרר חלק מחסמי הסחר בין סין לשכנותיה. עתה ברור לקובעי המדיניות כי עליהם להחליף מנוע - להתרכז בעיקר בביקוש הפנימי והאזורי ולא לבנות על ארה"ב ואירופה, שלהן, כנראה, יהיה קשה בהרבה לצאת מהמשבר. אם הממשל הסיני ישכיל לפעול במהירות וביעילות, הוא יצליח לשקם את הכלכלה הרבה לפני המדינות המפותחות ואין ספק כי גם שכנותיה של סין יצאו נשכרות מכך.

לא לשכוח את הסיניות - זיו סגל - גלובס פרמיום