הנשים שילמו יותר מס

בית המשפט המחוזי הכיר בהוצאות השגחה על ילדים כהוצאה בייצור הכנסה, ועל כך הגישה רשות המסים ערעור לבית המשפט העליון - בשל הטענה לעלות תקציבית גבוהה. בישיבה הראשונה של בית המשפט נתבקשה רשות המסים לשקול הכנת תקנות לקביעת רכיב הוצאות ההעשרה מתוך כלל הוצאות הטיפול בילדים, אשר לא יוכר כהוצאה. הרשות השיבה בימים אלה, כי היא עומדת בהתנגדותה להכרה ברכיב כלשהו מההוצאה.

המרכיב הבסיסי של הוצאות ההשגחה על ילדים הוא לדעתי אכן הוצאה מותרת ביצירת ההכנסה של בן הזוג שעבודתו מותנית בהשגחה על הילדים, בדרך כלל האישה. אין זו אלא הוצאה הכרחית ביצירת ההכנסה, שבלעדיה לא תתאפשר הכנסה כלל. הטלת מס ההכנסה עד היום בלא ההכרה בהוצאה זו גרמה למיסוי ביתר של האישה. אין מדובר בהטבת מס כלל.

פקודת מס הכנסה מכירה בנקודות זיכוי ממס לילדים, אך מקורן של אלה הוא בעליית ההוצאה המשפחתית שנגרמת מהרחבת המשפחה, בלא קשר ישיר לעבודת שני בני הזוג.

האוצר מהלך אימים על בית המשפט ועל הציבור, כי ההכרה בהוצאה תהרוס את אשיות התקציב, ולא היא. המדינה מתעלמת במזיד מתוספת העבודה במשק כתוצאה מההכרה בהוצאה דנן: הגידול במספר העובדים, או בהיקף המשרה, שהיום לא כדאי להם לעבוד, או לעבוד בהיקף מלא. בכך נפגעת הקצאת המקורות האופטימאלית במשק. בנוסף תתאפשר תוספת עובדים בענף ההשגחה על ילדים, בצורה רשמית - עובדים המנהלים ספרי חשבונות ומוציאים חשבוניות כחוק, שהם תנאי להכרה בהוצאה.

יש גם לדחות את טענת הרשות כי הכרה בהוצאה תביא לדרישה בהכרה בהוצאות פרטיות שונות כגון טיפול בהורה חולה, שכן ההכרה בהוצאות השגחה אינה מכשירה הוצאה פרטית שאינה הכרחית בייצור ההכנסה. טיפול בהורה חולה היא הוצאה של אותו הורה ולא של מטפליו, מה עוד שכאשר היא הכרחית להורה, רשויות המדינה נושאות בה.

גם ההשוואה להוצאות נסיעה לעבודה אינה מדויקת, שכן האחרונה מוכתבת מבחירת מקום המגורים וממילא אינה קיימת למי שגר במרחק הליכה ממקום העבודה, לדוגמה, בעוד שהוצאות ההשגחה הנן הכרחיות כדי לאפשר את הפקת ההכנסה לכל נישום הנושא בהוצאה זו.

אם רשויות המס חפצות להכיר בהוצאות השגחה על ילדים בדרך אחרת, עליהן ליזום התקנת תקנות או אף חקיקה ראשית, שתקבע כללים להכרה בהוצאות הריאליות להשגחה לבן הזוג העובד.

הכותב הוא פרופסור, יו"ר פורום מסים של לשכת עוה"ד ומייצג את הלשכה בבקשה להצטרף לערעור הרשות נגד ורד פרי.