מה רוצה אהוד ברק?

אחד מחסרונותיו הרבים של שר הביטחון אהוד ברק הוא שאינו מאפשר לכתוב עליו מילה טובה. בכל זאת, בימים הראשונים הכול נראה בסדר, הצבא עבד כמו שצריך ושלישיית המנהיגים התנהלה בדרך מכובדת ויעילה.

אבל עד שאתה פותח את המחשב כדי לטפוח לברק על השכם - והאיש יוצא משר החוץ הצרפתי עם תמיכה בהפסקת האש, מאחורי גבם הנדהם של ראש הממשלה אהוד אולמרט ושרת החוץ ציפי לבני, ולתדהמת הציבור הישראלי שלא מבין למה, למה עכשיו כשאנחנו כל כך מצליחים. ועד שאתה מתאושש מהפרשייה הצרפתית, מתחילות לנחות מדי יום הכותרות: ברק מצדד בהפסקה מיידית של האש.

הבעיה אינה העמדה

ברור שהבעיה אינה עמדתו של ברק, שלה הוא זכאי, אלא העובדה שבנוסף להשמעתה בקבינט הוא מעביר אותה גם לכותרות העיתונות. ברגע שזה מקבל כותרת ראשית, הופכת העמדה של ברק לעמדה של ממשלת ישראל. שהרי אף אחד בעולם לא מעלה על דעתו שברק תקע את הכותרת הזאת ללא הסכמת חבריו להנהגה. כלומר, אף אחד חוץ מאלה שמכירים את ברק. ראוי לציין כאן שגם אם הפעולה בעזה תימשך ואפילו תורחב, זה לא סותר, אלא רק מוכיח שהמדינה אינה מתנהלת עפ"י עמדותיו ורצונותיו של ברק.

מה הסיפור של האיש המשונה הזה? למה הוא עושה דברים בצורה נכלולית, כאשר אפשר לעשותם בדרך ישירה, יחד עם הקבינט? גם מבחינה עניינית קשה להבין אותו. מה ריצת האמוק הזאת להפסקת הלחימה? כלומר, למה אנחנו, למה שר הביטחון שלנו, צריך לבקש אותה? האם יש משהו שאנחנו לא יודעים? כמו למשל שהתחמושת של צה"ל עומדת לאזול? או אולי צריך לשלוח את בגדי הלוחמים באופן דחוף לכביסה? מה, למה הבריחה הזאת של ברק מהמלחמה? למה, לכל הרוחות, האיש הזה תמיד מתעתע?

לא פלא שאולמרט משתגע ממנו. יושבים ומסכמים שהדיון יישאר חסוי, ועל הבוקר הוא מוצא את עמדות ברק מרוחות בכותרות מאירות עיניים. אולמרט אמר שזה חוסר אחריות לאומית.

הבולטות הבלתי בולטת של אשכנזי

הדבר הבולט ביותר לגבי הרמטכ"ל גבי אשכנזי הוא שאינו בולט. וגם את חוסר הבולטות הוא עושה בדרך מאוד לא בולטת. כלומר, היו כבר אנשי ציבור שבמצבים דומים הסתובבו בשטח וצעקו לכל עבר תראו איך אני לא קופץ בראש. התחושה לגבי אשכנזי שהוא פשוט מתנהג באופן טבעי. לא עושה מעצמו עניין. לא מתעסק עם עצמו, אלא עם המלחמה.

אשכנזי הוא האיש שעליו הוטלה המשימה להרים את צה"ל מהרצפה שאליה הטילו אותו הרמטכ"לים הקודמים. לפני המלחמה הוא אמר שהמשימה בוצעה, הלקחים הופקו - וגם יושמו. היישום הוא החידוש, כי צה"ל תמיד הפיק לקחים, אבל היה חלש מאוד ביישומם. אני הייתי ספקן לגבי מוכנותו של הצבא, בגלל ניסיון העבר. הייתי זקוק ליותר מאשר דברי הרמטכ"ל. הייתי זקוק להוכחה. לפי שעה נראה שקיבלתי אותה.

בניהו עושה סדר

יש עיתונאים שמתלוננים שהוא סותם פיות, לא נותן להם להתקרב לאזורי קרבות, ובאופן כללי נוהג בהם ביד רמה. כל התלונות הללו מוכיחות דבר אחד: שדובר צה"ל אבי בניהו עושה את עבודתו נאמנה.

אנחנו לא רואים יותר את הבלגן הנורא שהיה בתקופת מלחמת לבנון. לא רואים את העיתונאים מסתובבים בכל מקום ובכל זמן ומשגרים ידיעות כאילו היו קציני המודיעין של האויב. לא רואים עיתונאים ליד אוזניהם ופיותיהם של מפקדים החוששים מפניהם. יש סדר.

פגיעה בדמוקרטיה? ובכן, רק אם דמוקרטיה היא זכותה של מדינה לאפשר לתקשורת לחסל אותה. מכיוון שלא זו הכוונה, כך נדמה לי, לא צריך להקשיב לקולות הנהי של עיתונאים האומרים דמוקרטיה וחושבים על סקופים, קריירה אישית, רייטינג. הם אומרים שלבניהו יש אינטרס לשמור על צה"ל? ומה האינטרס של העיתונאים אם לא לשמור על מקומות עבודתם?

מה שהכי מרגיז את העיתונאים זה שהם לא מצליחים לייצר ביקורת של ממש נגד בניהו. הוא עושה את עבודתו בנועם, באינטליגנציה, ונראה שהוא מכיר גם את החומר - ובעיקר את נפש העיתונאים.

matigolan@globes.co.il