א-סימטריה חשבונאית

כללי החשבונאות אינם סימטריים. העיקרון הבסיסי ברישום מלאי הוא עיקרון העלות, שלפיו מלאי נרשם בדוחות הכספיים בעלותו, ולא בהתאם לשוויו ההוגן. מצד אחד, כאשר מחיר המכירה של מלאי עולה, בטרם מלאי זה נמכר, מתהווה רווח תיאורטי שמעלה את שווי הפירמה, אולם החשבונאות השמרנית אוסרת לרשום רווח זה בדוחות הכספיים עד מכירתו של המלאי לגורמים חיצוניים.

מצד שני, כאשר שווי השוק של המלאי יורד באופן משמעותי, נדרש להכיר בהפסד מיידי בדוח רווח והפסד, על אף שהמלאי טרם נמכר, ושוויו עשוי לעלות בחזרה עוד לפני מכירתו לצד ג'. עיקרון השמרנות מחייב לרשום את המלאי בכל תאריך מאזן לפי הסכום הנמוך מבין עלותו לבין שווי המימוש שלו, המהווה אומדן מחיר המכירה של המלאי במהלך העסקים הרגיל.

אם ערכו של המלאי יעלה בחזרה בתקופות הדיווח הבאות, ניתן יהיה לבטל את ההפסד מירידת הערך באמצעות העלאת ערכו של המלאי בספרים, אולם רק עד לגובה עלותו המקורית, שהוא חסם עליון לרישום המלאי במאזן - וזאת עד למכירתו.

מועד המכירה של מלאי

מכאן, שאקט המכירה הוא אירוע קריטי בחיי הפירמה, וביצוע המכירה לפני תאריך המאזן או אחריו, משפיע במישרין על הרווח של החברה בשנה השוטפת. האם מועד מכירת טובין נקבע לפי עיתוי מסירתם הפיזית? האם מכירת מקרקעין נרשמת במועד העברת החזקה בהם או רישומם בטאבו על-שם הרוכש? ומה לגבי נכס בלתי מוחשי, האם עיתוי מכירתו נגזר ממועד מתן זכות השימוש בו?

באופן עקבי ובלתי-מתפשר, התקינה הבינלאומית דוגלת בחתירה לתוכן הכלכלי של העסקה, ומתעלמת מניסוחים משפטיים המטילים ערפל על מהותה. קיים עיקרון מנחה אחד, הקובע את מועד עיתוי המכירה, והוא - אם המוכר העביר לקונה את הסיכונים והתשואות המשמעותיים הנגזרים מהבעלות על המלאי.

המסירה הפיזית של הטובין, רישום המקרקעין בטאבו או העברת החזקה בהם ומועד תחילת השימוש בנכס בלתי מוחשי, מהווים אינדיקציה בלבד לעניין קביעת עיתוי המכירה. פעמים רבות, למשל, הסיכונים והתשואות עוברים לקונה לפני המסירה הפיזית של הנכס, ופעמים אחרות הסיכונים והתשואות טרם עברו לקונה, למרות שהנכס נמסר.

מכירה משפטית או כלכלית?

חוזי מכר כוללים לעיתים את ההתניה, שלפיה הבעלות המשפטית על המלאי הנמכר תישאר בידי המוכר עד למועד תשלום התמורה. המוכר משאיר לעצמו את הבעלות הקניינית, כבטוחה לגביית חוב הלקוח. אולם האם בוצעה מכירה כלכלית וניתן להכיר בהכנסה?

החשבונאות הבינלאומית גורסת, כי במקרה זה המכירה בוצעה וההכנסות נרשמות, שכן המוכר נפרד ממרבית הסיכונים והתשואות הנגזרים מהבעלות על הנכס: הנכס הועבר פיזית לרוכש, שרשאי לעשות בו כבשלו, ההכנסות שיופקו מהנכס החל ממועד המסירה שייכות לרוכש, כמו גם הסיכונים הכרוכים בנכס.

נניח לדוגמה שלאחר יום המכירה הנכס ניזוק, ירד בערכו עקב כניסה מאסיבית של מתחרים, או חקיקת איכות הסביבה האוסרת את השימוש בו או מסיבה אחרת. הרוכש יספוג את ההפסדים, ועדיין יהיה חייב לשלם למוכר את תמורתו, משום שהוא נטל על עצמו את הסיכונים והתשואות הגלומים בבעלות כלכלית על נכס, על אף שטרם הועברה אליו הבעלות הקניינית. כאשר בעלות משפטית עומדת בסתירה לבעלות כלכלית, ה-IFRS מעניק משקל מכריע לבעלות הכלכלית, המכירה בוצעה והמוכר רשאי להכיר בהכנסות.

* הכותב הוא מנהל המחלקה המקצועית בשיף הזנפרץ ושות' רואי-חשבון.