אכיפה משולבת

פעילות הרשות המוצעת מחייבת כישורים והתמקצעות מיוחדת מרשויות האכיפה, גם על רקע מורכבות החומר וגם בשל היקפו, הכולל במקרים רבים מאות קלסרים לתיק (לדוגמה, כ-500 קלסרים בפרשת הפנסיה הגרמנית; כ-800 קלסרים בפרשת חברת הביטוח "לה נסיונל" ועוד).

הצורך בהקמת הרשות לאכיפה נובע, בין היתר, מהעובדה שהתנהגות עבריינית אחת מצויה בתחום סמכויותיהן של רשויות שונות. העבריין הכלכלי בן ימינו פוסע בהתנהגותו העבריינית במגרשיהן של רשויות חקירה שונות ובמשבצות רבות ומגוונות על לוח השח הפלילי.

לעיתים, ישראל היא רק משבצת אחת על המפה הגלובלית שבה מתבצע מעשה העבירה, אשר יכול ויחל במדינות אחרות, יפלס דרכו דרך חשבונות בנק בעולם, וישלים את מסעו בביצוע המעשה בישראל.

מדובר בהתנהגות עבריינית המשלבת טיפול המצוי בסמכויותיהן של רשויות חקירה שונות, כגון עבירות של פשיעה מאורגנת, עבירות מירמה, הונאה ושוחד, עבירות מס-הכנסה, עבירות מכס ומע"מ, עבירות ניירות ערך, עבירות הלבנת הון, עבירות הגבלים עסקיים.

מקרים מורכבים אלה, של עבירות כלכליות חמורות, נחקרים כיום במרבית המקרים על-ידי כל רשות חקירה בנפרד, בהתאם לסמכויות השונות של כל רשות אכיפה, בלי שרשות אחת מודעת כלל לקיומה של חקירה נגד אותו חשוד - ובאותו נושא - הנערכת ברשות אחרת. אמנם ניצני החקירות המשולבות נראים בארץ, אך לא ברוחב ובעומק המוצעים.

מצב זה מביא, בין היתר, לבזבוז משאבים הן בשלב החקירה - המחייב הפעלת מספר צוותי חקירה - והן בשלב ניהול המשפט אשר מנוהל במקביל על-ידי מספר תובעים. חשוב לא פחות - העדר ניצול יעיל של הזמן השיפוטי היקר: לא אחת מתקיימים דיונים שונים, בפני מספר שופטים, על בסיס תשתית עובדתית דומה, נגד אותם נאשמים, הגורמים לעינוי דין מיותר (ראו ביקורת בית המשפט, השופטת ביניש, רע"פ 3396/99).

הקמת רשות לאכיפה כלכלית תאפשר פריסת התמונה המלאה בפני רשויות האכיפה ותשליך על יכולת ההרתעה מצד אחד, או על החלטה כי אין מקום להגשת כתב אישום, מצד שני.

ראייה רחבה תאפשר לרשויות האכיפה להבחין בין עיקר לטפל, ולדעת להתמקד בחקירת המקרים הראויים להשקעת המשאבים הניכרים, לרבות הזמן השיפוטי, ולא להשקיעם משיקולים לא ענייניים.

הגברת האכיפה

ההצדקה להקמת הרשות נובעת לא רק מהצורך בהרתעה, אלא גם מהנזקים הכלכליים למדינה ולציבור הרחב כתוצאה מביצוע עבירות כלכליות חמורות העלולות למוטט חברות ובנקים, ולגרום נזקים כלכליים כבדים לציבור הרחב ולאזרח הקטן, במיוחד במשק ריכוזי כפי שקיים בישראל.

פעילות הרשות תהא מוגבלת רק לפרשות כלכליות המצדיקות אכיפה משולבת כלפי יעדים משותפים, דוגמת ארגוני פשיעה, תאגידים משפיעים במשק הכלכלי בארץ ובעולם, ארגוני טרור ומימונם. כל זאת, בלי לגרוע מהסמכויות ומהפעילות השוטפת של גופי האכיפה הקיימים. הרשות תפעל במשותף עם רשויות האכיפה הנוספות להגברת האכיפה הכלכלית.

בדרך זו ניתן יהיה לייעל את האכיפה בהיבטים הבאים:

* שיתוף-פעולה בין גורמי החקירה ובין הרשות, שיאפשר זרימה הדדית ביניהם של מידע וידע מקצועי.

* העברת מידע מהרשות לגופי אכיפה נוספים, תביא לקידום חקירות של רשויות נפרדות, ובכך תסייע להגברת האכיפה הכלכלית, על-ידי רשויות אלה.

* יכולת פענוח וחשיפה בשלבים מוקדמים של תכנון העבירה וביצועה, בעקבות זרימת מידע הדדית בין הרשויות השונות. חסימת העבירה באיבה, תצמצם נזקים כספיים בלתי הפיכים למדינה ולציבור נפגעי העבירה במידה ניכרת.

* יכולת פענוח תיק וגיבוש ראיות להעמדה לדין פלילי כתוצאה מחקירה משולבת, במקרים שבהם הדבר לא ניתן על בסיס המידע והידע המקצועי של כל גוף חקירה בנפרד.

* הפעלת שיקול דעת רחב בהבחנה בין עיקר לטפל. אילו תיקים ראוי לסגור, או לפעול במישור האזרחי או המינהלי, כדי לא להכביד על מערכת האכיפה ועל מערכת המשפט, כאשר אין בהגשתם למשפט פלילי הצדקה ציבורית.

* חיסכון משמעותי בזמן הנדרש לגיבוש ראיות להגשת כתב אישום, על בסיס ייעול האכיפה המתואר לעיל וכתוצאה מייעול מנגנון הליווי של צוות החקירה על-ידי התביעה.

* חיסכון רב במשאבים, בכוח-אדם ובזמן שיפוטי. במקום מספר צוותי חקירה, צוות תביעה ומספר שופטים - אשר יעסקו במקביל באותם יעדים/נאשמים - יוכל לעשות זאת צוות אכיפה אחד ומותב אחד.

* יצירת רף ענישה גבוה יותר כתוצאה מהבאת התמונה הכוללת בפני בית המשפט במלוא חומרתה. כפועל יוצא מכך, תגבר גם ההרתעה כפי שמחייב אינטרס הציבור.

* המדינה תהא נשכרת בהעשרת קופתה כתוצאה מהטלת קנסות כבדים יותר ובהגשת תביעות כספיות מקיפות ומבוססות יותר במישור האזרחי.

* הגברת המקצוענות והמיומנות הנדרשות להתמודדות ראויה עם עבריינות מתוחכמת המשופעת במשאבים, באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ובעורכי דין ויועצים מהשורה הראשונה.

* מידע, ידע מקצועי, ניסיון מצטבר וכישורים שיקנו כלים לחשיבה יוצרת, פיתוח כיווני חקירה חדשים של תחומים "רדומים".

* הידוק הקשר המקצועי בין רשויות האכיפה למחלקות הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים.

* הגברת האכיפה והתייעלותה יסייעו לשמירה על יציבות המשק הכלכלי בישראל, יחזקו את אמון הציבור במשק ובמערכת האכיפה, וישפרו את מעמדה ותדמיתה של ישראל בקהילייה הבינלאומית.

* הכותב הוא שותף בכיר במשרד דולן, דמארי, מתתיהו והמנהל לשעבר של המחלקה הכלכלית בפרקליטות.