הירשזון בביהמ"ש: "הכסף הגיע לי, אך אני בוש ונכלם על הדרך; אני מתייסר ושואל את עצמי למה קיבלתי אותו במזומן - אולי מעיוורון או קהות חושים"

"אני אנסה להסביר לבית המשפט שכל אגורה הגיעה לי בזכות ולא בחסד, אבל הדרך קלוקלת ואני לא יודע להסביר. אולי זה עיוורון, קהות חושים, ליקוי מאורות. אני בוש ונכלם בדרך בה קיבלתי את הכסף ולא יכול לסלוח לעצמי".

כך אמר היום (ג') שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, בפתח עדותו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במשפט בו הוא מואשם בגניבת 2-2.5 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל), בעת שעמד בראשה בשנים 1998-2005.

לאחר תום פרשת התביעה, העיד היום הירשזון מטעם ההגנה ונחקר בחקירה ראשית על-ידי סניגוריו, עוה"ד ד"ר יעקב וינרוט, ישראל וולנרמן ואלירם בקל. לכל אורך עדותו דבק בקו ההגנה: הכספים ניתנו לי עבור עבודתי ועל חשבון תנאי פרישתי מהע"ל, קיבלתי אותם בצורה לא ראויה, אך ההתנהלות כולה בהע"ל היתה בעייתית ולא לפי מינהל תקין - אולם היא אינה פלילית. "מעשיי ראויים להיחשב כפגם אתי - ולא כעבירה פלילית", אמר.

בפתח עדותו ביקש הירשזון לומר כמה מילים אישיות. "המעמד הזה קשה לי מאוד, לרדת מתפקיד של שר האוצר לעמידה על דוכן הנאשמים. זה לא יום קל בחיי. מתחילת הפרשה אין לילה אחד שישנתי כמו שצריך. אני מתייסר עם עצמי כל יום וכל לילה, שואל את עצמי ולא מפסיק לשאול את עצמי, למה קיבלתי את הכסף הזה במזומן".

אתמול (ב') השיב הירשזון להע"ל צ'ק בסך 1.16 מיליון שקל, הסכום שבקבלתו הודה בתשובתו לאישום. מדובר בתשלום החודשי בסך 25 אלף שקל שנהג לקבל במעטפות במזומן וכן "מענקי חג" בסך 160 אלף שקל. במכתב שצירף טען הירשזון כי סכומים אלה ניתנו לו על חשבון ההסדר הסופי של תנאי פרישתו, שטרם נערך עד היום. הירשזון הציע גע ועדה מקצועית בלתי תלויה תערוך חישוב סופי של זכויות הפרישה שלו.

הסתבכות בשוק האפור

לדבריו, הוא יקבל בקרוב חוות-דעת של שלום גרניט, לשעבר הממונה על השכר באוצר, שלפיה היקף הזכויות הפנסיוניות של הירשזון עמד על סכום מהוון של למעלה מ-3 מיליון שקל או למעלה מ-4.5 מיליון שקל בפריסה.

"חשבנו שלמען ההיגיינה הציבורית כדאי שהכסף יהיה בקופת הע"ל", הסביר היום עו"ד וינרוט לשופטת ברכה אופיר-תום מדוע הוחזר הצ'ק. "הכספים שקיבל הירשזון הגיעו לו. עם זאת, לא ננסה לשכנע את בית המשפט שהדרך היתה ראויה".

הירשזון סיפר כי עובדיה כהן, שהיה ראש אגף הכספים בהע"ל (והורשע בגניבה הגדולה ביותר בפרשה) התוודה בפניו במפתיע על הסתבכותו בשוק האפור ובהימורים. הירשזון ביקש מיד ימינו ומנכ"ל הע"ל, יצחק רוסו, לתת לכהן את המגיע לו ולפטרו. השופטת אופיר-תום, שהיתה אקטיבית מאוד בדיון והקשתה לא מעט על הירשזון, שאלה מדוע לא פנה למשטרה. הירשזון השיב כי רק כעבור זמן התברר כי היתה מעילה של מיליונים, והוא לא חשב שצריך לפנות למשטרה עד לסיום הבדיקה הפנימית.

השופטת לא הניחה: "במשך 3 שנים אתה אומר שמתקיימת איזו בדיקה, וכלום לא נעשה? לא משטרה, לא מבקר המדינה, לא כלום? איך אפשר?" הירשזון הסביר כי עבר לתפקידים אחרים, וכי היועצים המשפטיים לא יעצו לו לפנות למשטרה. "צריך יועץ משפטי שיגיד לך לפנות למשטרה?", תהתה השופטת.

הירשזון הסביר כי ב-1996 נכנס לתוקף החוק האוסר על חברי כנסת לקבל משכורת נוספת, ולכן הוא קיבל 680 אלף שקל פיצויי פיטורין ו-300 אלף שקל פדיון ימי חופשה ומחלה, על חשבון תנאי פרישתו. "אבל למה קיבלת פיצוי אם לא פרשת?", הקשתה השופטת, והירשזון התקשה להסביר.

חנות מכולת

לדבריו, מנהל החשבונות בהע"ל, גדעון בן-צור, הציע לו תשלום חודשי על חשבון תנאי פרישתו, וכדי שלא יאמרו שזו משכורת - הציע בן-צור כי התשלומים ייעשו במזומן והוא ינהל רישום מלא בעניין. אלא שהירשזון הופתע מכך שבן-צור לא ניהל כל תיעוד של ההסדר והתשלומים. "אתה מדבר על בן-צור כבעל מפעל משלו. מי הסמיך אותו לשלם מזומנים? בארגון כזה אין ספרים?", תהתה השופטת. "הוא (בן-צור) אמר לי שירשום מיד כל סכום שאקבל. סמכתי עליו, הייתי בטוח שהוא רושם בצורה מסודרת. אני מצטער, אולי זו באמת חנות מכולת".

"לא חשבת שזה לא בסדר?", הקשתה השופטת בעניין התשלום המזומן. הירשזון הודה: "פה, גבירתי, כל מה שתלקי אותי - מגיע לי. נקטתי בעיוורון חושים כשהסכמתי לדבר הזה".

לגבי החזרי הארוחות במסעדות היוקרה הסביר הירשזון כי היה זה במסגרת שיווק אגרסיבי בו ניסה לגייס חברים לקופת החולים ולקרן הפנסיה. הארוחות בסופי השבוע, הוסיף, "היו אנשי מקצוע שרציתי לשמוע את חוות-דעתם כדי שאשכיל, כמו מוטי פרידמן (יו"ר חברת החשמל), שעבד אז במשרד רואי חשבון גדול. הייתי שומע ממנו עצות מקצועיות. חלק מהאנשים עובדים בסופי שבוע, אז יש יותר זמן והכול נינוח. זה חלק מהעבודה - לא צריך להיענש על זה".