הבנקים הגדולים סירבו להצעת קן לצו מוסכם בפרשת תיאום העמלות

כפי שנחשף ב"גלובס" הבנקים לאומי , פועלים , דיסקונט , הבינלאומי ומזרחי טפחות נפגשו עם קן כדי לדון באפשרות של גיבוש צו מוסכם כתחליף לכך שקן תוציא קביעה, לפיה הבנקים המעורבים העבירו ביניהם מידע בנושא עמלות.

קן דרשה כי צו מוסכם ילווה בקנסות משמעותיים שיושתו על הבנקים. על פי הצעתה לאומי, פועלים ודיסקונט ישלמו קנס של 80 מיליון שקל כל אחד; הבינלאומי - 30 מיליון שקל; ומזרחי טפחות - 20 מיליון שקל. קן קצבה לבנקים 10 ימים למתן תשובה. האולטימטום הזה פג בשבוע שעבר.

נודע כי לאומי, פועלים ודיסקונט השיבו בשלילה להצעתה של קן. אחד הבנקים אף השיב כי "ההצעה כלל אינה ראויה לדיון".

ככל הידוע הבינלאומי ומזרחי טפחות, שלהם הוצע לשלם סכומים נמוכים יותר, עדיין לא נתנו תשובתם לקן, אולם נודע כי הם מקיימים סוג של מו"מ מולה. יחד עם זאת, להערכת גורמים המקורבים לנושא "רוב הסיכויים שתצא קביעה ולא יגובש צו מוסכם ובסופו של דבר כל הבנקים יתנו תשובה אחידה".

בבינלאומי ובמזרחי טפחות סירבו להתייחס לנושא.

חקירה ארוכה ומורכבת

חקירת הבנקים ברשות ההגבלים החלה לפני כ-4.5 שנים והיתה החקירה הממושכת והמורכבת ביותר שהתנהלה ברשות להגבלים עסקיים. החקירה נפתחה בימיו של דרור שטרום כממונה על ההגבלים ונוהלה בידי מאיר גלבוע, שאז שימש כמנהל מחלקת החקירות ברשות וכיום משמש כיועץ הנכנס לענייני שחיתות במשרד מבקר המדינה.

במסגרת החקירה פשטו בזמנו חוקרי הרשות על מטות הבנקים ואספו כמות עצומה של מסמכים וחומרים ממחשבי הבנקים. החקירה התמקדה בחשד לתיאומים בכל אפיקי הפעילות הבנקאית: עמלות, ריביות וכן פעילויות המתבצעות בחברות-בנות של הבנקים כגון תחום כרטיסי האשראי.

אחד הטריגרים לחקירה היה חשד כי הבנקים ביצעו תיאומים שונים ביניהם בנוגע למתן אשראי לרשויות המקומיות.

במהלך החקירה לא נמצאו ראיות לתיאומים וברשות ההגבלים סברו כי הראיות לא מאפשרות הגשת כתב אישום פלילי על עבירות הגבלים עסקיים. עם זאת, כן נמצאו ראיות לכאורה לכך שדרגים בכירים בתחום העמלות בבנקים העבירו מידע לגבי אופן גביית העמלות בהווה, ולגבי התנהלות עתידית בנושא העמלות. מדובר, בין היתר, במידע על האופן שבו העמלות נגבות; הפעולות בהן נגבות עמלות; גובה העסקאות בהן נגבית עמלה; וכן התנאים לפטור מעמלות.

במהלך החקירה נחקרו דרגי ניהול בכירים בתחום העמלות ונבדקו מיליוני מסמכים וקבצים. לבסוף הוחלט ולפעול במישור האזרחי ולהוציא קביעה אזרחית נגד הבנקים.

שימוע לבנקים

בשימוע שהתנהל לבנקים בפני הממונה על ההגבלים, רונית קן, טענו הבנקים בין היתר כי העברת מידע בין גופים לא בהכרח רעה לתחרות, בייחוד כשמדובר במידע שהוא גלוי. כן טענו כי המידע על העמלות גלוי ואפילו עוד לפני רפורמת חזקיהו בנושא העמלות חלה על הבנקים חובה לפרסם את המידע באינטרנט.

לטענת הבנקים, "אם מדובר במידע גלוי, איך העברת המידע הזה יכולה להפחית תחרות, כמו שטוענת הממונה? כל הרביזיה בנושא העמלות נועדה לכך שתהיה שקיפות, שתהיה אחידות, כדי שיהיה בסיס להשוואה. מצד שני, ממשיכים נגדנו בהליך ארכאי כאילו סיפרנו לעצמנו מה העמלות, כשהחוק ממילא מחייב אותנו לפרסם את המידע הזה באינטרנט".

בנוסף טענו הבנקים כי מכיוון שלא התאמתו החשדות להסדר כובל, הרי שהיה מקום לעזוב את הנושא. "התחושה היא", אומרים גורמים בבנקים, "שאחרי חקירה כה ממושכת, רשות ההגבלים לא יכלה להרשות לעצמה לצאת בלי שום דבר".