צבי זיו אינו היחיד שקיבל סכומים אסטרונומיים עבור שירותיו כמנכ"ל בנק הפועלים. יש עוד בנקים ועוד חברות ציבוריות בהן קיבלו בכירים משכורות ובונוסים ומענקים ושאר ירקות בהיקפים כמעט בלתי מוגבלים. ההתנהגות של כל אלה לא היתה פלילית, כנראה, אם כי אולי גם את זה כדאי לבדוק; ועדיין, זה מרגיש ממש לא ראוי מכל היבט אחר - אישי, אנושי, חברתי, כלכלי.
זיו, כאמור, לא היה היחיד. אבל הוא היה זה שאמר ביום ד', בכנס בהרצליה, כי "ההתעסקות בנושא שכר הבכירים במערכת הבנקאית פאתטית". ואת זה הוא אמר כשבמגזר הפיננסי בכל מדינה בעולם, מבינים ששכר הבכירים היה אחד הגורמים למשבר הכלכלי העולמי. לאו דווקא בגלל גודל הסכומים, שבמאקרו אולי אינם מכריעים; אבל פיננסים זה לא רק כסף, אלא עניין של גישה, אווירה, התנהלות ודוגמה אישית.
מנהלים המכניסים לכיס עשרות ומאות מיליונים בשנה, אין שום סיכוי שיהיו מחוברים. לכלום. לא לחברה שהם מנהלים, ולא לחברה הכללית. הרבה כסף גם גורם לנתק משאר המין האנושי.
אבל זיו אינו מבין את כל זה. הכל מתמוטט ומתפורר סביבו, והוא עדיין לא מבין. מבחינתו הרי אנחנו, הציבור המשלם את המחיר - פאתטיים. ולא רק אנחנו. לפי ההיגיון של זיו, גם אובמה, שהחליט להגביל את שכר הבכירים, פאתטי. וכל יתר האישים והגורמים בעולם המתעסקים בשכר הבכירים, ומאמצים את גישת אובמה. כולנו פאתטיים.
אני לקוח של בנק הפועלים, ואני מתחיל לחשוש. האם ייתכן שהאדם המנהל את חשבוני בבנק לא מבין את המשבר, את גורמיו ואת מהלכיו? אדם שאינו מבין, הרי לא יכול לתקן ולשקם, לא את הבנק ולא את עצמו. האם אדם כזה ראוי לנהל בנק?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
