יש שתי דרכים לתת ציון לקולקציה. השיטה האחת, היא לערוך שכלול של ציוני כל אחד מהסרטים ואז לעשות ממוצע. זו שיטה סבירה כשנדרשים לכמת רף בינוניות, אך היא גרועה במיוחד כשמנסים לבחון איכות. השיטה השנייה לעולם תהיה הוגנת וטובה יותר, משום שהיא בוחנת את השפעת כל פריט על הערך הכולל.
במקרה הנדון - מארז אוסף של שישה מסרטי וודי אלן, ודאי ששווה לרכוש את האוסף ולו בשביל להתענג על "מנהטן" (1979) ו"שושנת קהיר הסגולה" (1985) - הסרט הטוב ביותר של אלן ואחד הסרטים הטובים שיצאו אי-פעם. נכון שאחרי "מנהטן", סרט המוקדש לניו-יורק סיטי, עיר שהיא ללא ספק אהבת חייו של אלן, מעט מעייף לצפות באחרון שוב משחק את עצמו, כאמן אינטלקטואל יהודי ניו-יורקי ונוירוטי ב"זליג" (1983). אבל אחר-כך באים "ישנוני" (1973) המקורי והנועז ו"אהבה ומלחמה" (1975) המשעשע. ויש גם את "בננות" (1971), מתחילת הקריירה של אלן, שאם להשתמש בשפה דיפלומטית, אפשר לומר כי בחלקו הוא מעניין לצפייה. הוא בעיקר מעניין כי ב"בננות" מפתח אלן את הנטייה שלו להגיד יותר מדי על כל דבר, להתעסק באובססיביות באותם חומרים ובאותה פילוסופיה: מהי אהבה, מהם רגשות, מהי תשוקה. על משמעות הקיום, על הפחד ממוות.
לאלן הרבה שאלות, שחלקן מנוסחות כתובנות. גם ב-2009, אחרי עשרות סרטים, הוא נותר עם מעט תשובות. הוא מתחבט נצחי. לעתים הוא מתחבט בחינניות וביצירתיות, לעתים מדובר בטרחנות.
אין זה האוסף של שש יצירותיו הטובות ביותר של אלן, אך יחד עם זאת, לבטח אין זה האוסף האחרון. בכל זאת, צריך להשאיר כמה אסים ("קליעים מעל ברודווי", "הרומן שלי עם אנני") לאוסף הבא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
