ביבי נתניהו הוא ראש הממשלה הבא. כעת נותר לו להחליט האם הוא באמת רוצה לנהל את מדינת ישראל ב-4 השנים הקרובות. לאחר שהובס על ידי אהוד ברק ב-99, ידע לספר לכל מי שרצה לשמוע, שטעותו הגדולה הייתה שלא הקים ממשלת אחדות לאומית לאחר ניצחונו על שמעון פרס ב-96.
במערכת הבחירות הנוכחית הבטיח נתניהו ששנית זה לא יקרה ושמיד בערב הניצחון, יכונן ממשלה כזו.
ערב הניצחון חלף לו, ונתניהו עלול לשכוח מה שהבטיח או שחלילה לחזור על טעותו ההיסטורית בדיוק מביך.
אם נתניהו מתכוון לכל מה שהבטיח ערב הבחירות, לטפל באיראן, למגר את החמאס, לשקם את הכלכלה מבלי לפרק את התקציב לחתיכות ולהחזיר את הקצבאות המקוללות, להוביל תהליך מדיני ולשנות את שיטת הבחירות, אין לו קלפים ביד זולת ממשלה עם קדימה, כי האלטרנטיבה היא ממשלה עם ש"ס שמפרקת את התקציב, ועם כצל'ה והכהניסט בן-ארי מהאיחוד הלאומי, שמאמינים בריבונות יהודית במסגד אל-אקצה.
טוב יעשה נתניהו אם ינוח בסופשבוע בקיסריה, ולאחר מכן, ביום ראשון, יקרא דבר ראשון על הבוקר לאורי שני וייתן לו את המפתחות להקים ממשלה המורכבת מליכוד-ליברמן-קדימה. זהו גרעין השליטה היחיד בממשלה החדשה שיכול לממש את כל ההבטחות החשובות שפיזר ערב הבחירות.
חלוקה נכונה
ליברמן ימונה למשנה לראש הממשלה עם סמכויות דומות לזה של סגן הנשיא בארה"ב, כי רק מתיק כזה לא יזרוק אותו היועץ המשפטי לממשלה אם המשטרה תמליץ בקרוב להגיש נגדו כתב אישום, ציפי לבני תמונה לשרת החוץ, שאול מופז ישלח לביטחון וגדעון סער לתיק המשפטים. ואת מה שנשאר, ונשאר לא מעט, יחלק לחברים.
ואיך משכנעים את לבני? משאירים את דליה איציק כיו"ר הכנסת ואת צחי הנגבי כיו"ר ועדת חוץ וביטחון. הם כבר יביאו את ציפי בכוח.
ואז ילך נתניהו לאלי ישי ויסביר לו ברחל בתך הקטנה, שמה שהבטיח לו בסתיו, כבר לא ניתן למימוש לאחר שליהמן ברדרס התמוטט והצונמי שטף את העולם, בלית ברירה ישי יאלץ להצטרף. כי קר שם בחוץ, וביולי האריה השואג משתחרר מכבליו.
ואחרון חביב, חשוב מכל, יקרא לברק לשירות מילואים כממונה על תיק איראן, כי הוא ממילא יודח מראשות מפלגת העבודה כשהאביב ילבלב.
בלי ימי חסד
כל ממשלה אחרת היא מתכון לכהונה קצרה, מביכה והרת אסון. לנתניהו אין מאה ימים של חסד. בקרוב יגלה שגם לא שעה. כהיסטוריון חובב הוא יבין שבזיכרון הציבורי הוא מתחיל בדיוק מהנקודה שבה סיים ב-99. בלי טיפת אשראי בקופה.
אריק שרון הבין זאת היטב כשהביס, באם כל התבוסות, את ברק ב-2001. כשכולם סביבו היו שיכורי ניצחון, הוא התעורר מהנגאובר ראשון, ושלח את שני להחזיר לממשלה את המפא"יניקים שהעם זה עתה זרק הביתה. את שמעון פרס שם בתיק החוץ ואת פואד בן אליעזר בביטחון. שרון ידע שבקופתו אין שקל קרדיט ושייבחן בדיוק מהנקודה שבה נזרק מתיק הביטחון בתחילת שנות השמונים, ולכן הפנים שכדי למגר את הטרור ולנצח את האינתיפאדה השנייה, עליו לתת לפואד להרוג ערבים ולפרס להסביר את זה בעולם.
זה בדיוק מה שצריך נתניהו לעשות. לתת למופז לחסל את החמאס, ללבני להסביר את זה בעולם, להתקבל על שטיח אדום אצל אובמה ובינתיים לתת לברק לעשות את מה שהוא יודע יותר טוב מכולם.
וברק? לאחר שיפנים שלבית ראש הממשלה כבר לא יגיע כדייר, כי את הקאמבק שלו הוא פירק במו ידיו, הוא יבין שאפשר להיכנס לספרי ההיסטוריה כמי שסילק מישראל את האיום הממשי הגדול ביותר על קיומה בעת החדשה. *
הכותב הוא ראש משרד עוה"ד אלדד יניב ושות', בעבר שימש כראש המטה האישי של אהוד ברק בבחירות ב-1999
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.