יורים ומרוויחים

ממעוף הציפור, השכונות הדרומיות של תל אביב נראות כמו שכונת סן ג'ובאני פרוצ'ו בנפולי, וזו לא ממש מחמאה. מאחורי ההשוואה הזו עומד הסופר והעיתונאי רוברטו סביאנו, מחבר הספר "קאמורה" על המאפיה של נפולי, שהגיע השבוע לביקור בזק בישראל.

ההשוואה הזו ראויה לתשומת לב, מפני שמעבר להיבטים האדריכליים יש עוד נקודת דמיון בינינו לבין הנפוליטנים. גם אצלנו, בדיוק כמו בנפולי, יש ארגוני פשע שפועלים במסווה של ארגונים כלכליים. ולמרות שהם לא מגלגלים 100 מיליארד אירו בשנה כמו הקאמורה, הם בהחלט משתלבים בכלכלה הישראלית. עד כמה אפקטיביים מאמצי המשטרה והרשות להלבנת הון? וכמה עיתונאים חושפים באמת את הרשתות הכלכליות המסועפות?

"בעיניי ישראל נמצאת על סף סיכון גבוה ביותר בנוגע לחדירת הפשע הבינלאומי", אומר סביאנו במפגש בתל אביב. "התחקירים שה-DEA ביצע בשלוש השנים האחרונות גילו שישראל הפכה מקור מרכזי לסמים סינתטיים (אקסטזי, למשל) וכר פעולה נרחב למאפיה הרוסית - שהיא סכנה אבסולוטית עבורכם.

"המדינה שלכם עדיין לא פיתחה את הנוגדנים לזיהוי פשע מאורגן, ולכן יש סכנה שאי אפשר יהיה לסמוך על השוק החופשי - כמובן שהסכנה היותר גדולה היא לדמוקרטיה. כל הנושא הזה לא מקבל מספיק תשומת לב, כי ישראל עסוקה בדברים אחרים. הפשע הרוסי המאורגן יודע שהטרוריזם נותן לו מתנה גדולה בכך שהוא מסב את תשומת הלב התקשורתית".

למרות שבשלוש השנים האחרונות סביאנו מבלה בחדר סגור עם חמישה שומרים חמושים, ובקושי מוציא את האף החוצה, צריך להתייחס לדבריו ברצינות. אמנם כבר שבע שנים יש לנו רשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, והמדינה עשתה מאמצים כבירים כדי לא להיכלל ברשימת המדינות בסיכון גבוה של ארגון FATF (לשעבר "הרשימה השחורה"). אבל האם אנחנו באמת יכולים לישון בשקט? (בישראל אף פעם לא ישנים בשקט. זה ברור).

דוגמה למחשבה

לפני כשנה החליט היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שלא לאפשר לקבוצת הפטרוכימיים את היתר השליטה בבז"ן, מפני שבעלת השליטה בפטרוכימיים כוללת גם את הקבוצה הרוסית אלדר בראשות האוליגרכים הרוסיים ליאוניד נבזלין, מיכאל ברודנו וולדימיר דובוב. בתגובה, הפטרוכימיים הגישו לאישור המדינה הסדר במסגרתו תצומצם השפעתה של קבוצת אלדר.

מאז לא קרה הרבה, אבל נותרו שאלות פתוחות: מה היה המניע של מזוז להחליט כפי שהחליט? האם בכלל קיימות ראיות או טענות משפטיות כלשהן כנגד גורמים אלו? האם לולא המצב הכלכלי והירידה במחירי המניות של הפטרוכימיים ובז"ן, הייתה להחלטה משמעות בשטח? האם הבנקים מסכימים עם עמדתו של מזוז באשר לאוליגרכים? האם לישראל יש "רשימה שחורה" רשמית ומחייבת, או שלגורמים פרטיים יש מקום להפעיל שיקול דעת ולקוות לטוב?

בחזרה לצרות של אחרים

סביאנו מציג את אנשי הקאמורה כאבירי הקפיטליזם. יש להם כישורים פיננסיים גבוהים, הבנה שיווקית - וגם חיבה לסממני כוח. "אני בא משכונה שבה אחד הבוסים בנה לעצמו וילה כמו של טוני מונטנה מ'פני צלקת'", הוא מספר, "בשכונה לא רחוקה יש בוס שמקבל את פני הבאים כשלצידו קשור נמר, ולבוס אחר יש בחצר בריכה עם פירניות. זה נשמע קולנועי, אבל זו המציאות. הם שואבים את ההשראה שלהם מהסרטים, ולא להפך". האם אתם מכירים או שמעתם על כמה וילות כאלה פה אצלנו?

הדרייב של סביאנו, שגדל בנפולי וראה גופות כמעט על בסיס יומי, נובע לדבריו מזעם גדול ורצון לספר את האמת. הזעם הזה, הוא טוען, צריך להיות גם שלנו: "אני רוצה לבקש מכם, הישראלים, שלא תחשבו שהמאפיה היא בעיה רק של איטליה.

אם לא נעמוד כולנו יחד, אין לנו סיכוי מול הארגון הזה שמסוגל להשקיע סכומי כסף אדירים בכל פינה בעולם ובכל השווקים, מקנדה ועד רוסיה, כולל אתר הבנייה של מגדלי התאומים שקרסו במנהטן. המאפיה היא העסק הגדול ביותר באירופה, והתערבות מקומית נגדה לא תספיק. צריך סדר יום פוליטי שונה לגמרי".