מרץ 2009. הגיל שלך, ולא משנה מהו, הוא פשוט להגדרה: גיל ההטרדה. למה חשוב לך להיראות טוב? התת מודע הנשי הקולקטיבי חייב להיות בטוח ביכולת הפיתוי. חווה פיתתה את אדם. כבר אז היא לא סמכה רק על נתוניה הטבעיים.
ניוטון שכב בנחת מתחת לעץ, וגילה את כוח המשיכה. אבל כולם רצים להרים את כל מה שנופל. תחת, עפעפיים, סנטר, שדיים. ויש קשר בין השלווה הכפרית של ניוטון לריצת האמוק של תושבי הסיטי. האלפיון חרד יותר, העירונית פחות שלווה. גירויי העיר נועדו לכל הA.D.H.D למיניהם, חסרי המנוחה שתמיד מנסים לעשות משהו. לשרוד (שאני אתן לזמן לעשות את שלו?!).
פעם היה זן ואמנות אחזקת האופנוע. היום הפרעת הקשב ואמנות אחזקת הגוף. פסיכולוגית מלומדת מלאת תבונה, ידע ופרספקטיבה מסבירה לנערה במצוקה את שקר החן והבל היופי, לוקחת ממנה את ה400 שקל, ורצה לבוטוקס החודשי.
משטרת היופי מבקשת תעודות זיהוי. מעל גיל מסוים יקשו עליך את הכניסה למועדון. אבל אני תמיד העדפתי מבוגרות. ההסבר על בשלות, עומק פנימי, חכמת חיים ועניין, הוא ברור. אבל גם פיזית, העדפתי אשכולית רכה על פני אגס נוקשה. אהבתי את המיטלטל אל מול הקפוץ. תן לי פטמה בשלה, וקח את כל השד הזקור. לא יודע בדיוק למה. אולי ככה אני חווה את החופש והשחרור לעומת הקיבעון והקיפאון. את התזוזה לעומת הקבוע. את החיים לעומת המוות. אדיפוס שמדיפוס - אני מעדיף את דמות האם על דמות הבת, וזה מעולם לא עמד בסתירה לחיבתי ליופי ואסתטיקה.
בוא רק ניישר קו: נשארנו ארבעתנו לבד בעולם. תן לי את שרון סטון, קח את בר רפאלי.
וזה עידוד קל. עבור כולנו. ערוץ התשוקה לא כבה. רייטינג האיכות מתמודד מכובד מול רייטינג הנעורים.
רצפה
הטור המלא - הערב בליידי גלובס.
הכותב הוא פרסומאי, בעלי ראובניפרידן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.