פישר אינו מציל והבנק אינו סירה

מי שקורא את הכותרות הכלכליות בשבועות הנוכחיים, עלול לקבל את הרושם שהבעיה המרכזית של המשק הישראלי היא שוק האג"ח הקונצרני. הצעות שונות ומשונות נוחתות בזה אחר זו, ומכל עבר, רק בשביל לסייע ולהחזיר את היציבות לשוק הזה.

הכל נעשה מתוך הנחה שנפילה של אחד המנפיקים הגדולים תיצור מהומה והנזק שייגרם בשל כך למערכת הפיננסית יהיה בלתי ניתן לתיקון. והנה באחרונה הולך ומתחזק הרושם שלמעגל ה"עוזרים" עומד להיכנס בנק ישראל.

בראותו כי מיצה את הנשק המוניטרי,החל בנק ישראל לבחון את אפשרות הכניסה לפעילות בשוק האג"ח הקונצרני. הבנק בוחן שתי דרכי פעולה:

1. הראשונה, רכישת אג"ח קונצרני בשוק המשני.
   
2. השניה: השתתפות בהנפקות הקונצרניות שיזכו לקבל ערבות מדינה. בהצעה השערורייתית הזו עוד אדון בהמשך. אבל עד אז, אני מציע לחזור ולבדוק מה תפקידיו הרשמיים של בנק ישראל.

אז מה התפקיד שלו כנגיד בנק ישראל?

כך כתוב בחוק: "ניהול המדיניות המוניטרית, פיקוח והסדרה של המערכת הבנקאית, תמיכה ביציבות הפיננסית, ייעוץ לממשלה, ניהול יתרות מטבע, הנפקת מטבע,קשרי כלכלה בין לאומיים ובנקאות של הממשלה והבנקים". למרות חיפושי המדוקדקים, לא מצאתי סעיף שאומר: סיוע לחברות שלא ניהלו את הסיכון שלהן כראוי.

כניסה של בנק ישראל לשוק הקונצרני, עשויה להועיל רק למחזיקי החוב שאותם הוא יחלץ. אין בזה שום תועלת נוספת, אלא רק נזק אמיתי. בנק ישראל הוא ה "LENDER OF LAST RESORT" של המערכת הבנקאית ולא של השוק הפרטי.

בשוק הפרטי, מי שלא מחזיר חובות או שאינו מצליח להגיע להסדר חוב שיהיה מקובל על בעלי החוב, אמור להודות בכישלונו ויבטא זאת בכך שיעביר את מפתחות החברה לבעלי החוב או לכונס הנכסים.

הדרך היעילה ביותר לסייע לשוק הקונצרני תהיה על ידי הסדרי חוב ראויים וכנים שייעשו בין בעלי החוב למנפיקים. בנק ישראל צריך לפעול רק בתחומי הפעילות שנקבעו לא על פי חוק והוא איננו רשאי להיות גלגל ההצלה זמין לכל תחום שנמצא במשבר.

אחת מתוכניות הסיוע לשוק הקונצרני שהועלו באחרונה היתה שהממשלה תעניק ערבויות להנפקות של חוב קונצרני בשיעור 80% מהיקף ההנפקה.

נישא ברוח הצעה מרתקת זו הרשו לי להציע את ההצעה הבאה: הממשלה תבטח הנפקות מניות עד לשיעור 60% והנפקות של אופציות יזכו לרשת ביטחון בגובה 35%. אני מצידי, אמשיך להעניק ערבות מלאה למשכנתא שלי. הלוואות צריך להחזיר.