רענן דינור הגיש תביעת דיבה במיליון ש' נגד "דה מרקר": "פרסם עובדות שקריות וחלקיות"

עילת התביעה היא כתבה שפורסמה במגזין באוגוסט האחרון תחת הכותרת "מלך המינויים", ועסקה במספר מינויים למשרות ציבוריות שבוצעו במהלך כהונתו של דינור כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, ולטענתו הציגה אותו כפקיד ציבור בכיר המנצל את כוחו למינוי חבריו למשרות בכירות שאינם ראויים להן על חשבון אנשים מנוסים, מקצועיים וראויים יותר, לא כמעשה חד-פעמי אלא כשיטה, עד שהוא ראוי לתואר "מלך המינויים" שבשירות הציבורי.

בכותרת המשנה נכתב באותיות: "מנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור ידוע כמי שעושה את העבודה המלוכלכת של הבוס שלו אהוד אולמרט. מכריו מספרים על עובד ציבור מסור, אך יש הטוענים כי מדובר במנהל בינוני וכוחני שמסדר תפקידים לחבריו על חשבונם של אנשים מנוסים".

לדברי דינור, גם גוף הכתבה עמוס דברי לשון הרע ופרטים מסולפים, והכתבה לוקה בפרסום עובדות שקריות וחלקיות - אף שתשובות הבהרה ששלח הבהירו מדובר בדברי דיבה.

במקביל, נטען, פורסמה כתבה זהה באתר "דה-מרקר", בכותרת שקרית ומבזה עוד יותר: "החברים, המינויים והתפקידים: כך עובד איש המשימות המלוכלכות של אהוד אולמרט". לדברי דינור, נאמר שם כי דינור "ידוע בשירות המדינה כמלך המינויים - אשף המכיר את כל הטריקים והשטיקים של כוח אדם במשרדי הממשלה".

במסגרת הכתבה נטען עוד כי דינור גרם לכך שוועדת האיתור תבחר בד"ר אביטל שטיין, מנכ"לית המכללה האקדמית להנדסה בירושלים, כאחת המועמדים הסופיים ליו"ר מפעל הפיס. דוגמאות נוספות שצוינו למינויים של דינור: דורית נובק לראש מינהלת תוכנית ויסקונסין, שהינה חברתו; יעל נחמיאס למנהלת אגף לתיאום ובקרה במשרד רה"מ בשל חברות ביניהם.

לדברי דינור, הכתבה מציגה אותו כאדם שאינו חושש להפר סדרי מינהל למען מקורביו, וכמי שמבצע עבור רה"מ משימות לא חוקיות ולפחות לא ראויות. עוד צוטט ירון זליכה כטוען כי דינור לא מתאים לנהל מכולת, ומקורות לפיהם בתום כהונתו לא ימצא דינור עבודה - וייאלץ לעסוק בנגרות.

דינור דורש לחייב את הנתבעים לפצותו במיליון שקל, לפרסם התנצלות והכחשה לכתבה, ולהסירה מאתרי "דה-מרקר" ו"הארץ". התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד יורם זמיר ודפנה ויינברג.