מדד המחירים לצרכן ירד בחודש פברואר ב-0.1% עיקר הירידה נובעת מירידת מחירים בסעיפי ההלבשה, ההנעלה והירקות כאשר במחירי הדלק והשמן דווקא נרשמה עליית מחירים.
הירידה של חודש פברואר היא הרביעית ברציפות לאחר שבינואר 2009 ירד המדד בשיעור חד של 0.5% ובחודשים נובמבר ודצמבר ירד המדד ב- 0.6% וב- 0.1% בהתאמה .
בסך הכל ירד המדד בארבעת החודשים האחרונים ב- 1.3%. וזאת לאחר שבשנת 2008 עלה מדד המחירים לצרכן ב 3.8%.
ירידת המחירים נובעת ממספר גורמים כאשר המרכזיים הם ירידות חדות במחירי הסחורות החקלאיות והאנרגיה וכן השפעה הולכת ופוחתת של שער הדולר על המדד. מחירי הנפט, למשל, שהרקיעו לרמות של למעלה מ-140$ לחבית בקיץ 2008 ירדו בחודשים האחרונים לרמה של למטה מ-40$ (היום המחיר מעט יותר גבוה). דבר דומה קרה גם במחירי הסחורות החקלאיות. הדולר, שבעבר השפיע בצורה מאוד משמעותית על המדד משפיע הרבה פחות מאחר וחוזים רבים נדל"ן, עו"ד ואחרים עברו מדולרים לשקלים. עיקר השינוי חל כאשר הדולר היה בשפל בשנה שעברה ולכן התחזקות המטבע מול השקל הורגשה בצורה מתונה.
בעקבות המדד השלילי הנוסף גוברת ההסתברות כי בנק ישראל יוריד בסוף החודש את הריבית בפעם השמינית ברציפות. ריבית בנק ישראל כעת היא 0.75%, הריבית הנמוכה ביותר מאז קום המדינה, ולהערכתי תתכן הורדת ריבית נוספת באפריל של כ- 0.25% נוספים לרמה נמוכה היסטורית נוספת של 0.5% !הורדה זו לא צפויה להשפיע כמעט על המשק שכן מכשיר הריבית מיצה עצמו עם הגיעו לרמה כמעט אפסית. הורדה נוספת חשובה יותר בהיבט הפסיכולוגי בכך שמראה שבנק ישראל ממשיך לפעול בכל האמצעים העומדים ברשותו.
להערכתי, מגמת ירידת המדד צפויה להתהפך כבר במהלך החודשים הקרובים וכי כבר לקראת סוף השנה הריבית במשק תתחיל גם היא לעלות. היפוך המגמה עשוי להתרחש במהירות שכן המדיניות המוניטרית המרחיבה של בנק ישראל עלולה ליצור לחצים אינפלציוניים תוך חודשים ספורים. העלאת הריבית לקראת סוף השנה מתבקשת כחלק מלקחי הורדות הריבית החדות, והשארתן ברמה נמוכה לאורך זמן, בארה"ב לאחר פיגועי 9/11.
כיום מטופלת הצמיחה הנמוכה והשלילית על ידי הזרמת כספים לשוק (אם בדרך של ריבית נמוכה או בדרך של רכישת ניירות ערך/מט"ח ע"י בנק ישראל). אולם היחלשות בשער השקל, עליה במחירי הסחורות עם התאוששות המשק העולמי והזרמת הכספים למשק, תתהפך המגמה המשק יחזור לצמוח, מדדי המחירים יחלו לעלות ואתם יעלו גם הריביות.
בעקבות הערכתי זו לשובה האפשרי העתידי של האינפלציה ושל עלייה בריביות, יש מקום לבחון אפשרות להגדלה של האפיקים הצמודים כבר במהלך החודשים הקרובים. בשלב זה אולם, אנו עדיין ממליצים על האפיק השקלי כרכיב מרכזי בתיק ההשקעות.
פרופ' דן גלאי הוא יו"ר סיגמא בית השקעות. גלאי משמש פרופסור במימון ובנקאות בבית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית בירושלים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.