המאייר הזוכה בתחרות האיורים של "גלובס" לשדרות רוטשילד: יזהר כהן

תודה לאלפי הגולשים שהצביעו בתחרות האיורים של "גלובס" לשדרות רוטשילד. לאחר כשבוע וחצי של תחרות צמודה, האיור הזוכה מבין איוריהם של 12 המאיירים המובילים הוא איור מספר 3, של המאייר יזהר כהן.

להלן שמות המאיירים בצמוד למספרי האיורים:

1. מישל קישקה

2. מירב סולומון

3. יזהר כהן - האיור הזוכה

4. אבנר כץ

5. גלי הוס

6. גיל ג'יבלי

7. שלמה כהן

8. דניאל מרמרי

9. זאב אנגלמאייר

10. דימיטרי בורשטיין

11. טל אביב

12. איציק רנרט

1.

2.

3.

4.

5.

6.

7.

8.

9.

10.

11.

12.

וגם: רוני סומק מתרפק על השדרות

"אם לאהוב אותה",שר רוד סטיוארט, "זו טעות, אני לא רוצה להיות צודק". הוא כמובן התכוון לאשה ואני מצטט את המשפט הזה לכבוד תל-אביב.

זוהי עיר על הסכין. גן-עדן של שותים. האינפוזיה שלה היא בירה ואת מספרי הטלפון כותבים על קופסאות גפרורים. הכול בוער. הבחורות עם צבעי המלחמה על השיער ומכנסי הג'ינס עם הכפתורים המצטמצמים הן בסך-הכול ילדות טובות הגזורות מז'ורנלי אופנה. את עשן הסיגריה הן משאירות מחוץ לריאות. מי שמחפש נוסטלגיה יכול להגיע בקושי עד הסוס של מאיר דיזנגוף, ראש העיר הראשון שלא חלם על חניות כפולות מול מדרכות צרות.

ולכן , כמה טוב שיש לנו רוטשילד. לרוטשילד יש ירוק בעיניים וספסל שעליו אפשר לקחת פסק זמן. נכון, זה אפילו לא מטפורה של בולוואר, אבל אנחנו חיים בארץ שכל עץ בחורשת קק"ל הוא פוטנציאל ליער. וחוץ מזה: הבתים שנבנו לאורך השדרה הם שיעור בארכיטקטורה. הנה למשל הנוסטלגיה לרוטשילד 80 שם עמד קולנוע "שדרות" או לבית לוין שנבנה ב-1924 עם ביתן למשרתים וחניה לכרכרה.

כמה באוהאוס נשפך ברחוב הזה עד שבאו מגדלי הזכוכית של סוף המאה ה-20. כמה שבועות אמונים נלחשו באזני הבחורות על הספסלים, כמה ליטופים וכמה אהבה נחרטה על גזעי העצים.

הנה מזכרת לאהבה כזאת, מחורף 1981:

סונטת נרקיסי האויר

גֶּשֶׁם לֵילִי שׁוֹטֵף אֶת דְּרָקוֹנֵי הָאַסְפַלְט,

שְׁאֵרִית הַמַּיִם מְתֹאֶרֶת בִּשְׁלוּלִיּוֹת

וּבְאַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר שְׂפַת הַמִּיתוֹלוֹגְיָה

נוֹגַעַת בִּשְׂפַת הַמִּדְרָכוֹת.

בַּקֶּצֶב הַזֶּה עוֹד תֵּצֵא אֵשׁ מֵהַלֹּעַ

וּרְחוֹב יִבְגֹּד בִּרְחוֹב.

הָאוֹר הָאָדֹם יִהְיֶה אוֹר פָּנָסֵי הַנְּיָר

וְהַזְּמִירִים יָעוּפוּ מֵאַגָּדוֹת סִין לְאַגָּדוֹת הַמָּחָר.

וְרַק בֵּין סַלְעֵי הַלֵּב

(שֶׁל זֶה שֶׁיָּכוֹל לְהִתְאַהֵב

בְּכֶתֶם הַמְּרִיחָה

שֶׁבֵּין שְׁפֵלַת הַצִּפֹּרֶן לְאֶצְבְּעוֹת הַבַּחוּרָה

שֶׁהוּא בְּקֹשִי מַכִּיר)

יִצְמַח הַלַּיְלָה הַוָּרֹד-קָפוּא שֶׁל נַרְקִיסֵי הָאֲוִיר.

(מתוך:"גן עדן לאורז".הוצאת זמורה-ביתן)