אין שום סיבה לאופטימיות

מנהיגי העולם וקברניטי הכלכלה הכריזו בעת האחרונה שסיומו של המשבר נראה באופק ושצפויה התאוששות כבר בשנה הבאה. רק אתמול (א'), אמרה קריסטינה רומר, יועצת בכירה בבית הלבן, כי לממשל אובמה "ביטחון עצום" (increadible) שהמשבר יסתיים כבר השנה.

נגיד הבנק הפדרלי מתייצב פעם אחר פעם בכל פורום אפשרי ומכריז בביטחון כי ניצנים ראשונים של יציאה מהמשבר נראים כבר עכשיו, ואפילו ז'אן קלוד טרישה, היו"ר השמרן של הבנק המרכזי של אירופה, צופה "התאוששות הדרגתית" ב- 2010.

ואולם כל מי שעיניו בראשו מבין שמדובר באופיום שנועד להרגיע את ההמונים, לנטוע תקווה בלבבות האזרחים המודאגים ולעודד את הצריכה. דברי עידוד של קברניטי המשק הגלובלי אומנם חשובים מאוד מבחינה פסיכולוגית, אך לנוכח מצבה הקשה של הכלכלה הריאלית, הסיכוי שתהיה להם השפעה אמיתית קלוש. המצב הוא טרגי, לא פחות מכך, ולהנחה כי ההתאוששות תתחיל ב-2010 אין שמץ אחיזה במציאות.

החשובים מאכזבים

אין די בעלייה במכירות הקמעונאיות ובהתחלות הבנייה בארה"ב, כדי להצביע על שינוי מגמה. אלה נתונים תנודתיים המושפעים בשינויים עונתיים והשפעתם על ביצועי המשק ככלל קטנה מהנתונים החשובים באמת שממשיכים לאכזב: שיעור האבטלה בארה"ב הגיע בפברואר ל-8.1% - הרמה הגבוה ביותר מאז 1992.

הייצור התעשייתי נמצא בירידה מזה החודש הרביעי ברציפות, הכלכלה היפנית התכווצה בשיעור שנתי של יותר מ-12% ברבעון האחרון. הייצור התעשייתי בגוש האירו ירד בינואר (במונחים שנתיים) ב 17.3%, ושיעור האבטלה בבריטניה הגיע בחודש שעבר ל-6.5%.

כשמוסיפים לנתונים עגומים אלה את המשבר החמור המאיים להביא לקריסה הכלכלית של מדינות מזרח אירופה ואת ההאטה הנמשכת בקצב הצמיחה של סין והודו, שעד לא מזמן נחשבו למנוע הצמיחה של הכלכלה הגלובלית, קל לראות כי אין זה ריאלי לצפות להתאוששות משמעותית של הכלכלה הריאלית כבר בשנה הבאה.

שנת האבטלה הגדולה

הערכות שונות מצביעות על 2009 כ"שנת הפיטורים" הגדולה של המשבר. מומחי תעסוקה ואנשי ממשל המעורבים בתוכנית החילוץ הכלכלית של אובמה מעריכים שהמשק האמריקני יפסיד כמעט 2.5 מיליון משרות השנה וששיעור האבטלה ייעלה על 9%. קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מעריכה שכלכלת גוש האירו תתכווץ השנה ב-3.2 ושהכלכלה היפנית עלולה להתכווץ ב-5.8%.

כל זאת מבלי להתייחס לסכנות הגיאופוליטיות העלולות להתעורר לנוכח המשבר ההולך ומחריף. רוברט זואליק, נשיא הבנק העולמי, אמר ש-2009 צפויה להיות "שנה מסוכנת" משום שהכלכלה הגלובלית נאבקת עם המיתון הראשון מזה 60 שנה. הבנק העולמי מעריך שהכלכלה הגלובלית תתכווץ ב-השנה ב- 1% עד 2%.

אבל אל תהיו אופטימיים מדי

עם זאת, גם גישה פאטליסטית, החוזה את "קריסתה של השיטה הקפיטליסטית", מיתון של 20 עד 30 שנה, או מלחמת עולם שלישית, אינה מנתחת את המצב לאשורו.

נשיא ארה"ב, ברק אובמה, נוקט בגישה אקטיבית ביותר ומקדם מהלכים העשויים להביא להתאוששות בתוך שנים ספורות. שר האוצר האמריקני, טימותי גייתנר, צפוי לפרסם את פרטי תוכנית החילוץ לבנקים האמריקניים, שעיקרה הוצאת נכסים "רעילים" מתיק הנכסים שלהם ורכישתם ע"י הממשלה תמורת טריליון דולר.

הבנקים המרכזיים באירופה ובריטניה ממשיכים במדיניות מוניטרית מרחיבה, כשהבנק המרכזי של אנגליה אף החל לרכוש אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, בדומה ל'פד', במטרה להקל על היצע הכסף במדינה. הבנק המרכזי של יפן הודיע כי יגדיל את רכישת אג"ח הממשלתיות ב-219 מיליארד דולר, וסין מקדמת ביעילות חבילת תמריצים בהיקף 586 מיליארד דולר להשקעה בתשתיות, סביבה, חינוך ובריאות, ושצפויה לעודד את הצריכה הפנימית.

באחריות ובנחישות

מהלכים אלה, שמקצתם נעשים בתיאום ובהתייעצות ברמה הבין מדינתית, מעידים על גישתם האחראית והעניינית של מנהיגי העולם וקברניטי הכלכלה. אך לאור נתוני המאקרו המדאיגים המעידים על משבר עמוק, יעבור זמן מה עד אשר חבילות החילוץ השונות, טובות ככל שיהיו, יביאו לשינוי של ממש.

נראה כי הכלכלה הריאלית העולמית, תראה סימנים של צמיחה אמיתית ובת קיימא, בין השנים 2012 ל-2015. יש על כן להתאזר בסבלנות, להדק חגורות, ולקוות שחבילות החילוץ השונות יעשו את שלהן, ויביאו לשינוי משמעותי בתוך שנתיים, שלוש לכל הפחות.