יועצי התקשורת לשעבר של הנשיא קצב, מוטי מורל ורונן צור, לא יכלו לחלום על מתנה גדולה ויקרה יותר לחג כתבת שער בסוף השבוע החולף האחרון על גבי "7 ימים" של ידיעות אחרונות.
באופן פרדוקסאלי, את המתנה העניקו להם דווקא מתחריהם לביצה, רני רהב ואירנה שלמור, שכזכור, תקפו אותם בחריפות באשמת "נטישת" הלקוח המדמם בשדה הקרב מיד לאחר מסיבת העיתונאים ההזויה בקרית מלאכי.
אילולא הותקפו מורל וצור על-ידי מתחריהם, ספק רב אם הנושא היה זוכה לדיון ציבורי כה נרחב, ומצדיק כתבת שער במגזין כה פופולארי, שסיפקה למותקפים יח"צ של פעם בחיים.
נראה שהמתחרים של מורל וצור עברו על חוק מספר 1 באסטרטגיה תחרותית: "התקפה ישירה על המתחרים, ברוב המקרים, משחקת לידיהם של המותקפים וחוזרת כבומרנג למתקיפים". ואכן, יועצי קצב לשעבר מוצבו בכתבה כיועצי-על המאיימים על כיבוש הביצה, ולעומתם, המתקיפים מוצבו כיועצי תקשורת המתמחים בחלוקת דוגמיות שמפו ואשר אינם מבינים באסטרטגיה.
חוק איסור התקפת המתחרים באופן ישיר נכון עוד יותר כאשר המתקיף הינו מוביל השוק (להלן: רני רהב, מלך הביצה). מבחינה אסטרטגית, אסור בתכלית האיסור למוביל השוק לתקוף את קוראי התגר מהסיבה הפשוטה שבכך הוא ממצב אותם כמשתווים אליו, ובמו ידיו, מעצים את מעמדם.
בשיווק פוליטי עושים שימוש רב באסטרטגיה זו לא במקרה סירב נתניהו בבחירות האחרונות לעימות פומבי מול מתחריו לבני וברק. אריאל שרון אף שכלל את השיטה עת כיהן כראש ממשלה: כאשר היה מגיב להתקפות של קורא התגר נתניהו, לא היה מזכיר אפילו את שמו, ומסתפק ברמז עבה: "שמעתי דיבורים...".
סביר להניח שרני רהב ואירנה שלמור מכירים את החוק הר"מ וחוקי תקשורת נוספים שהרי אי אפשר להגיע לראש פירמידת הביצה מבלי להכיר חוקים בסיסיים אלה.
אלא, שמקור כל הצרות באסטרטגיה תחרותית הוא החוק הקשה ביותר ליישום: "לעולם אל תתנהל מול המתחרה שלך באופן אמוציונאלי". כי ברגע שהבטן לוקחת פיקוד, כל הליך קבלת ההחלטות עלול להשתבש. וזה כנראה מה שקרה למלך ולנסיכת הביצה.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי שיווקי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.