וורקוהוליק בלי עבודה

תשיגי לי את סמנכ"ל השיווק. תביא לי את הדוחות של הרבעון הקודם. תדברו עם הלקוח הזה, תבררו לי מה בדיוק הוא רוצה. כשהחבר'ה בסנט לואיס מתעוררים, תעברו איתם על הסעיפים הבעייתיים בפרויקט. אל תעבירו לי שיחות, אני עסוק עכשיו.

הרבה פעמים אנחנו קמים בבוקר ובאים לעבודה בתחושה שבלעדינו אי אפשר. מעמדת הכוח אנחנו מנהלים את עצמנו, את הקולגות, את העובדים, את מי שצריך. העיקר להביא תוצאות.

החשיבה הזו מאפיינת בעיקר את שדרת הניהול המרופדת. יש כאלה שכבר עשר שנים לא שילמו חשבון טלפון סלולרי. אחרים לא הפסיקו לקטר על נסיעות העבודה לחו"ל שמרחיקות אותם מהילדים. הם לא זוכרים איך נראו החיים שלהם לפני הדלקן (או הפזומט), הלוגו על הרכב הוא חלק בלתי נפרד מהאישיות הממונעת. ארוחת צהריים בלי תלושים? בדיחה.

אלא שיום אחד מישהו מספר בדיחה אחרת, והיא על חשבונך: המצב הכלכלי הקשה, הוא פותח ואומר, לא מאפשר לנו להמשיך כמו פעם, בלה בלה בלה. אתה כבר לא מקשיב להמשך. ברור לך מה יהיה המשפט האחרון. אתה מפוטר. איבדת את הכוח שלך, את מי שאתה, את מי שהתרגלת להיות.

קחו למשל את ד', מנהלת גיוס וחברת הנהלה בחברת תוכנה בינלאומית. התפקיד שלה היה לאתר את אנשי התוכנה והפיתוח, לראיין ולסגור חוזה לכ80 איש בשנה. בדרך כלל בתקופת החגים היה רגוע, אחר כך באו ההתאוששות והמשך הגיוסים. הפעם זה לא קרה. "הבנתי שמשהו הולך לקרות, אבל לא הייתי בטוחה שזה ייפול עליי", היא מספרת. "מצד אחד, קיוויתי לעבור לתפקיד אחר. מצד שני, בשפיץ של הפירמידה האפשרויות מצטמצמות, אין לך כמעט תפקידים לעבור אליהם. אתה לא רוצה לרדת בדרגה, ואני לא אומרת את זה רק ממקום של אגו".

האם עמדת הכוח הפכה לרועץ? ואיך מתמודדים עם אובדן הכוח? יש כאלה שהולכים לאיבוד. חלק נעזרים בחברים. חלק מספרים לעצמם סיפורים. אבל כמו שמספרת ד', קשה להתחמק מהאמת. "זו פגיעה אנושה בדימוי העצמי שלך. מעמדת כוח ניהולית וכלכלית, משתנה כל ההגדרה העצמית. לוקחים לך את הטלפון ואת האוטו, וכולם מסביב שואלים אותך כל הזמן מה עם עבודה חדשה. בדרך כלל יש לי תשובה קבועה: המצב גרוע ואין טעם לחפש, כי זה רק יוריד לי את הביטחון. זה נכון שאפשר להתקשר לחברים בעמדות כוח, אבל סביר מאוד שהם יגידו 'לא', וזו תהיה פגיעה עוד יותר גרועה ברגש, שגם ככה הוא לא חזק במיוחד. אני גם שומעת סיפורים מחברים - אתה משאיר הודעות לחברים והם לא חוזרים אליך, כל מיני השפלות קטנות".

קשה להתכחש לזה: אם ד' הייתה גבר, המצב שלה היה קשה יותר. בחברה הישראלית יש הבדלים בין גברים לנשים לא רק בגובה השכר, אלא גם בתפיסת החשיבות שלו. כשגבר מפוטר, רמת הלחץ הרבה יותר גבוהה. וורקהוליק בלי טלפון ובלי לפטופ, כל ההגדרה העצמית שלך נמחקת. לקחו לך את האוטו עם הלוגו, הכניסו לבית שלך את החרדה וההיסטריה. אתה מאבד את כל הכוח, ולך תמצא אותו עכשיו בחזרה.