שנת מאסר בפועל לעיתונאי והסופר יעקב העליון; ביהמ"ש: "הוא כמו ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד"

בית משפט השלום בתל-אביב גזר הבוקר (ב') שנת מאסר בפועל על העיתונאי לשעבר והסופר יעקב העליון (72), שהורשע ב-4 אישומים של בעילה אסורה בהסכמה בנערה בת 14 ובביצוע מעשה מגונה באחותה הגדולה בת ה-20. על העליון נגזרו גם 6 חודשי מאסר על-תנאי, והוא חוייב לפצות את קורבנותיו ב-20 אלף שקל. ביצוע העונש עוכב בחודשיים כדי לאפשר לו לערער למחוזי.

העליון הגיע הבוקר לדיון כעוס, והוציא את זעמו על כתב ערוץ 2, לאחר שחשב בטעות כי צילם אותו עם פלאש: "אני מאחל לך שתתעוור", אמר לכתב.

על-פי כתב האישום, העליון נהג להתכתב בצ'טים ובדואר אלקטרוני עם המתלוננת הקטינה, שאת משפחתה הכיר, התכתבות אינטנסיבית שכללה מסרים מיניים. הוא הזמין אותה לסרטים, הצגות והרצאות, וב-4 מקרים נגע בגופה והחדיר את אצבעו לאיבר מינה. באחותה ביצע מעשים מגונים כשצפתה אצלו בקלטת שהכינה לצורך עבודתה. השתיים למדו בבית-הספר לאמנויות שניהלה יעל העליון, שהתאבדה כנראה כשגילתה את הקשרים של בעלה.

ענישה הולמת

השופט חנן אפרתי תהה "כיצד אדם רב-פעלים, דמות חיובית שתרמה רבות לחברה, לפצועי צה"ל, לפגועים בגוף ובנפש, בסיוע ועידוד בני-נוער בצעדיהם הראשונים בכתיבה עיתונאית ויוצרת, הידרדר ופגע קשות בנפשן, בגופן, באמונן ובכבודן של שתי המתלוננות, וכל זאת אגב ניצול יחסי האמון, הרעות, ההערכה והחיבה שכל אחת מהן רחשה לו".

הוא הציע תשובה אפשרית: "אולי הנאשם תיפקד בתקופה הרלוונטית כגיבור הבדיוני שיצר רוברט לואיס סטיבנסון בספרו 'ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד'. אדם בדומה לד"ר ג'קיל, במקביל ובו-זמנית לתפקודו המופתי המתמשך, פעל במסתרים כשפועלו ועלילותיו הפרועות כ'מיסטר הייד' - הפן האחר והנסתר באישיותו - פוגע בערבו של יום, מכתים, מצל ומעכיר על איכות חייו ופועלו של הראשון".

אפרתי התייחס לכך שהעליון הוא נכה צה"ל שנפצע בשתי מערכות, וציין כי "נכותו הקשה וסבלו הרב לא הפריעו לו לבצע את אשר ביצע". לדבריו, נדרשת ענישה הולמת "כדי שלקטינים בפרט ולבוגרים בכלל הנפגעים מעבירות מין, יהיה ברור כי יש שומע לשוועתם ויש דין ויש דיין, והחברה נפרעת בערבו של יום ממי שפגע בהם".

השופט מצא חומרה נוספת בכך שהעליון הפעיל מניפולציות על הנערה הקטינה שרחשה לו אמון, וכי מדובר בדפוס התנהגות פסול ולא מעידה חד-פעמית. "מי שמרחם על אכזרים - סופו שיתאכזר לרחמנים", פסק.

באופן חסר תקדים הגדיר השופט כמחצית מ-25 עמודי גזר הדין כ"נספח לעניין פשר זמן בירור האשמה בתיק", ובו תיאר בפרוטרוט את הדחיות בדיונים שנבעו בעיקר מהסחבת בה נקטו הסניגורים, עוה"ד רונאל פישר וליאת דר. (ת.פ. 6338/06).