קולנוע: סרט מת מהלך

יש משהו לא אמין בדמות שמגלם ג'ים סטרג'ס - מרטין, הגיבור של "50 גברים מתים מהלכים". הסרט מבוסס על סיפור אמיתי. סיפורו של מרטין מקרת'לנד, צעיר אירי, שבשנות ה-80 מגויס על-ידי כוחות הביטחון הבריטיים כדי למסור להם מידע מתוך ה-IRA.

זה לא ממש סיפור גבורה קלאסי, כמו שזה סיפור מסקרן שמעלה תהיות: האם מעשיו של מרטין הפכו אותו לבוגד? למלשן? לגיבור? האם הוא שימש כסוכן סמוי מתוחכם או עבריין זוטר שמוכן גם לשמש מקור אם ישלמו לו מספיק?

כדי לענות על השאלות הללו, אותו מרטין מקרת'לנד כתב ספר על שנותיו ב-IRA, ועל-פי הספר נעשה הסרט. ועל-פי הסרט, מרטין מקרת'לנד הוא גיבור. הוא הציל חיים רבים (לפחות 50, כפי שמכריז שם הסרט) ומניעיו היו בעיקר טהורים.

נכון, הוא היה קצת פרחח, התעסק בסחורה גנובה, קיבל כסף מהמפעילים שלו מדי פעם, אבל בסופו של יום, מרטין הוא בחור מוסרי שבסך הכל רצה לנקות את השכונה שלו מבריוני ה-IRA, ולמנוע אבדות בנפש משני הצדדים. ומה לגבי בני משפחתו שנשארו מאחור? הוא אהב את כולם מאוד, דאג לרווחתם ונטש אותם רק כדי לא להקשות על חייהם. ולא רק זה: כדי להוכיח את נאמנותו הוא גם עמד בגבורה בניסיונות הפיתוי של מפקדת בכירה בארגון.

על מנת לוותר על התהיות ולהזדהות עם מרטין, צריך להפעיל השהיית חוסר אמון בטורבו, ו"50 גברים מתים מהלכים" הוא לא סרט מספיק סוחף כדי שיאפשר לצופים לעשות זאת. הוא עשוי כהלכה אבל בלי טיפת וירטואוזיות, משוחק כהלכה אבל בלי רגעים גדולים של אף אחד מהשחקנים.

מה לעשות, אני מבינה שהוא לא שחקן רע, אבל אני לא אוהבת את ג'ים סטרג'ס. אולי כי בכל תפקיד שלו מאז "מעבר ליקום" אני מדמיינת את אנדרו גארפילד ("בוי A") במקומו, ובטוחה שגארפילד יכול היה לעשות את זה הרבה יותר טוב. וכאן, למרות שסטרג'ס משכנע לחלוטין כמרטין ונותן הופעה טובה, אין בינו ובין נטלי פרס, שמשחקת את אהובתו, כימיה יוצאת דופן, וחמור מזה, גם בין סטרג'ס לבן קינגסלי, שמשחק את המפעיל שלו, אין שום ניצוצות שיסבירו את החיבור המיוחד שחש המפעיל פרגוס כלפי המקור שלו, מקרת'לנד.

יש ב"50 גברים מתים מהלכים" סיפור, יש הצצה היסטורית מעניינת על המלחמה באירלנד, והחספוס והמבטא והאייטיז, הכל אמין ונאות. אבל הסרט קטן, יותר טלוויזיוני מקולנועי (הבמאית, קארי סקוגלנד, הגיעה מהטלוויזיה, מה שמעלה את המחשבה שהסרט הזה יכול היה להיות מיני סדרה נחמדה), מלא בקלישאות, דומה מדי להרבה מותחנים סטנדרטיים שכבר חלפו על המסכים בלי להשאיר זכר. לזה בדיוק קוראים סתם סרט. *

רוצו לראות גם את:

"ויקטוריה הצעירה"

האמת? גם זה סתם סרט. אבל זה שבוע חלש, ואמילי בלאנט המהממת מופיעה בו כוויקטוריה מלכת אנגליה. מי שאהב את "הדוכסית" בטח לא יתאכזב מהסרט הזה, ובכלל, חובבי דרמות תקופתיות, רומנטיקה ושמלות ימצאו בו את מבוקשם.

ואם חשבתם לרגע שיש שם כוונה לומר משהו משמעותי על פוליטיקה או פמיניזם, תתעלמו, זו טעות. *

הימנעו מ:

"הצ'יוואווה מבוורלי הילס"

יש דבר יותר מעצבן מאשר כשמלבישים חיות ומכריחים אותן לדבר? מי שבאמת רוצה לעשות סרט על יצורים שלובשים חליפות, מנהלים זוגיות מונוגמית ומתעניינים בשורשיהם התרבותיים, עדיף שישתמש בבני אדם. זה כן מצחיק כשהצ'יוואווה אומר "צ'יוואווה!" במבטא מקסיקני. וזה כמובן לא שווה סרט באורך מלא. חוץ מזה, איך אפשר להתיימר להמציא מחדש את הצ'יוואווה בעולם שאחרי רן וסטימפי? *