ביהמ"ש העליון קבע סופית: הוצאות טיפול בילדים יוכרו לצורכי מס - לנשים ולגברים שיוצאים לעבודה; "אין ממש בטענת המדינה שהפסיקה תועיל בעיקר לעשירים"

בית המשפט העליון קבע היום (ה') סופית כי התשלום למטפלת בילדים מותר בניכוי מס. בכך דחה בית המשפט העליון בהרכב של 5 שופטים - אליעזר ריבלין, מרים נאור, עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין ואסתר חיות - את ערעורו של פקיד השומה בגוש דן כנגד פסק דין בית המשפט המחוזי, אשר אישר את ניכוי הכספים המשולמים למטפלת.

השופטים דחו טענות המדינה, לפיהן הפסיקה תשרת בעיקר השכבות המבוססות והעשירונים העליונים שבהם שני בני הזוג עובדים. כמו כן, קבעו השופטים כי הפסיקה החדשה תחול גם לגבי גברים. תחולת פסק הדין תהיה החל מינואר 2010.

מאבק משפטי ממושך

המאבק המשפטי החל בעו"ד ורד פרי, אשר ביקשה לנכות את התשלומים ששילמה למעון עבור בנה לשנות המס שבמחלוקת. פקיד השומה לא התיר את ניכוי התשלום מהכנסותיה לצורך שמירה על ילדיה, ובעקבות כך היא ערערה לבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של פרי, לאחר שקבע כי "אין מחלוקת בין הצדדים כי השמת ילדיה במסגרות השגחה היא כורח שבלעדיו לא היתה יכולה להשיא הכנסות".

עוד קבע בית המשפט המחוזי כי הוצאות ההשגחה שלא הוצאו לצורך יציאת ההורים לעבודתם אינן מותרות בניכוי. בנוסף, קבע כי השכר למטפלת כפוף לעקרון של סבירות ההוצאה. לבסוף, בית המשפט המחוזי דחה את טענתו של פקיד השומה לפיה נקודות הזיכוי הניתנות לאם העובדת ממצות את ניכוי הוצאות ההשגחה. על כך ערער פקיד השומה לעליון.

נשים - וגם גברים

את פסק הדין העיקרי כתב השופט אליעזר ריבלין, אשר כאמור החליט לדחות את עתירתו של פקיד השומה. ריבלין קיבל את עמדת המחוזי וקבע כי אלמלא היו הילדים תחת השגחה, לא היתה יכולה פרי להפיק הכנסה כלל. לפיכך, ההוצאות אינן רק תנאי לעצם יציאתה לעבודה - אלא ההוצאות שנדרשות הן להפקת ההכנסה.

ריבלין מציין כי כשם שההוצאות שנועדו להגדיל את תפוקת העובדים במקום העבודה מותרות בניכוי, גם ההשגחה על הילדים היא בגדר העלאת תפוקה - ממצב שבו ההורים אינם מסוגלים לייצר הכנסה או שיכולתם מוגבלת - למצב שבו כל עוד הילדים בהשגחה הם יכולים לפעול בתפוקה מוגברת לשם ייצור הכנסתם. לפיכך נקבע כי יש להתיר הוצאה זו בניכוי.

ריבלין מציין, כי הוא מתיר לכנסת לחוקק חוקים בנושא על מנת להסדיר את העניין.

עוד מציין השופט ריבלין כי יש לזקוף את שיעור הניכוי במידה שווה על גברים ונשים . בפסק הדין הקורא למחוקק להבהיר את הכללים הוא אומר : "משקבענו כי הוצאות השגחה על ילדים הן בגדר הוצאה בייצור הכנסה וכי ניתן עקרונית לכמתן ולהתירן בניכוי, יוכלו המחוקק, מחוקק המשנה ורשויות המס אם יבחרו לעשות כן לבצע פעולות אשר יבהירו את הכללים המנחים בדבר חילוץ ההוצאה המותרת בניכוי. המחוקק ומחוקק המשנה ואולי אף רשויות המס, יוכלו גם להידרש לשאלה כנגד הכנסותיו של מי מבני-הזוג ראוי לזקוף את הניכוי. ועד שיעשה כך ראוי יהיה, כך נראה לנו, כי רשויות המס יזקפו את שעור הניכוי בחלקים שווים כנגד הכנסתו של כל אחד מבני-הזוג. הוראה כזו לא זו בלבד שתמנע מניפולציות פיסקאליות שאין להן הצדקה, אלא שהיא גם תתיישב היטב עם עקרון ההגינות ועקרון השוויון".

לאמידים בלבד?

כל השופטים כמעט התייחסו לטענת המדינה, לפיה הפסיקה תשרת בעיקר את השכבות המבוססות. כותבת השופטת נאור: "לא אכחד כי הוטרדתי, לא בפן המשפטי אלא בפן החברתי, מן השאלה שהעלתה המדינה האם אין בהכרה בניכוי משום מתן הנאה לשכבות המבוססות יותר, ומשום רגרסיביות כלפי השכבות הסוציו-אקונומיות החלשות.

"על עניין זה עמד גם חברי השופט רובינשטיין, החולק על עמדת המערער בעניין זה. כשלעצמי איני יכולה לשלול את טענות המערער. נושא זה מטריד, כאמור, בפן החברתי, ואולם הפתרון אינו יכול להיות אי הכרה באפשרות לניכוי ההוצאות, בדיוק כשם שהכבדה על תקציב המדינה אינה יכולה לעוות את התוצאה... "אני מצטרפת בכל לב להמלצה לפיה תיבחן האפשרות להרחיב את חינוך החינם הניתן במדינה לילדים בגיל רך. פתרון כזה, אם יימצא שהוא ישים, יהיה לטובת כלל ילדי ישראל (והוריהם), ואפשר וירחיב את מעגל היוצאים (או היוצאות) לעבודה גם בקרב אלה שסף המס שלהם הוא נמוך".

השופטים: פסק הדין לא מיטיב בהכרח עם השכבות החזקות ופוגע בשכבות החלשות

השופט ריבלין מתייחס לטענת המדינה לפיה מהתרת הניכוי ייהנו בעיקר השכבות העליונות המבוססות שבהן שיעור העובדות הוא גבוה.

על כך הוא אומר כי " התרה בניכוי של הוצאה בייצור הכנסה אינה הטבה ואינה סובסידיה 'סקטוריאלית'. ההתרה בניכוי של הוצאה בייצור הכנסה נגזרת מתכליתו של מס ההכנסה למסות את הכנסתו האמיתית של האדם. עיקרון היסוד הנגזר מתכלית זו שלפיו יש להתיר ניכוי של הוצאה בייצור הכנסה אינו מיושם באופן שונה בעניינו של נישום אמיד ובעניינו של נישום חסר אמצעים.

השופט רובינשטיין חולק על דעת פקיד השומה האומר כי בהכרה בהוצאות יש משום מתן הנאה לשכבות עשירות יותר ורגרסיביות כלפי השכבות הסוציו-אקונומיות החלשות. לדעתו , זוגות צעירים, גם אלה הבאים מבתים מבוססים יחסית, נאלצים להוציא הוצאות לא מעטות להשגחה על ילדיהם.

השופטת עדנה ארבל מצטרפת לדעת השופט ריבלין ומציינת כי יש ללכת בעקבות דיני המס. עם זאת היא קוראת לכנסת לחוקק חוקים בעניין ולבחון במסגרת קביעת הכללים בסוגיה את ההשלכות החלוקתיות בין משפחות במעמד כלכלי שונה המוציאות סכומים שונים על טיפול בילדים .

השופטת מרים נאור מוטרדת מהשאלה האם אין בהכרה בניכוי משום מתן הנאה לשכבות המבוססות יותר, ורגרסיביות כלפי השכבות הסוציו-אקונומיות החלשות.לדעתה הפתרון לא יכול לבוא באי הכרה בניכוי ההוצאות.לדעתה הפתרון הוא בהרחבת החינוך חינם לגיל הרך וכי יש להסדיר את העניין בחקיקה של הכנסת.

תגובות: "צעד ענק לאמהות העובדות"

חברת הכנסת רונית תירוש הגיבה על החלטת בג"צ בנושא הוצאות מטפלת: "אני מברכת על פסיקת בית המשפט העליון, השבה ומאשררת את ההכרה כי הוצאות בגין השגחה וטיפול בילדים ייחשבו כהוצאות מוכרות במס של הוריהם, על מנת שאלה (בעיקר נשים) יוכלו לצאת לעבודה ולייצר הכנסה. סוף סוף בית המשפט עשה צדק עם נשים ואימהות עובדות. אין ספק שהפסיקה החדשה יחד עם הצעת החוק המונחת על שולחנה של הכנסת, תעקר מתוכן את התנגדות האוצר להכרה בהוצאות הטיפול בילדים כהוצאה מוכרת במס.

"התנגדות האוצר להצעת החוק לאורך כל הדרך, הייתה תמוהה, לאור העובדה כי ההכרה בהוצאות אלה, רק תעודד נשים נוספות להיכנס ולהשתלב במעגל העבודה, ותביא לכך כי הן יחדלו מלהיות נטל על המדינה ועל כתפי המוסד לביטוח לאומי, בשל הצורך לשלם להן קצבאות משלימות הכנסה.

"אני בטוחה כי החלטת בית המשפט מהיום יחד עם קידום מהיר של הצעת החוק, יוציאו עוד ועוד שנים מביתן, במטרה להשתלב במעגל העבודה היצרני, דבר שיביא להגדלת תפוקת המשק והגדלת התוצר".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, בירך על ההחלטה: "מדובר בהחלטה ראויה ואמיצה של בית המשפט העליון ושל בית המשפט המחוזי. ההחלטה מהווה נדבך חשוב ומשמעותי בהכרה בשוויון בין נשים לגברים בחברה בישראל, ותעודד השתלבותן של נשים בשוק העבודה. שוב ניכרת חיוניותו של בית המשפט ותפקידו המשמעותי בחברה הדמוקרטית שבה אנו חיים".

לשכת עורכי הדין בקשה להצטרף כ"ידיד בית המשפט", ולהביע עמדה עקרונית בשאלת ההכרה בהוצאות השגחה על ילדים לצורכי קביעת ההכנסה החייבת על-פי פקודת מס הכנסה.

יו"ר נעמת, עו"ד טליה לבני: "זהו צעד ענק לקראת התאמת עולם העבודה לאמהות, אבל אסור לשכוח את כל הנשים שאינן מגיעות לסף המס ולכן השלב הבא הוא מעונות וצהרונים חינם".

מרשות המסים נמסר בתגובה, כי הנהלת רשות המסים תקיים בימים הקרובים דיונים על משמעות פסק הדין והשלכותיו ותביא המלצות לפעולה לשר האוצר בהתחשב בפסיקת העליון, אילוצים תקציביים ואחרים.

עו"ד יניב שקל, שייצג את העותרת יחד עם עו"ד גבע-עכו, אמר כי "מדובר בהחלטה נכונה ואמיצה. בית המשפט קיבל את העמדה שדיני המס נועדו לגביית מס אמת, על כן מחויבת ההתרה בניכוי של הוצאות ההשגחה על ילדים שנועדו ליצור הכנסה. אני מקווה שפסק הדין סולל את הדרך לקביעת הסדרי חקיקה ותקנות שייצרו מסלולים נוחים ופשוטים להכרה בהוצאות ההשגחה תוך הקטנת החיכוך עם רשויות המס".