עידן אזולאי הוא מנכ"ל קרנות הנאמנות אפסילון
אח, ירושה שכזאת! מי אמר שאין מוקדי צמיחה בישראל? תקציב המדינה שאושר בשבוע שעבר יצמיח את החוב הלאומי לגבהים דמיוניים ויותיר את הדור הבא, חייב מיליונים ומרושש.
בשבוע שעבר התפעלנו מערמומיותו הפוליטית של ראש הממשלה, שבתחבולה אופיינית הצליח לגרום להסתדרות להסכים להקפאת השכר במגזר הציבורי בתמורה להגדלת יעד ההוצאה בתקציב. אלא שמהלך זה שייך לענף המדע הבדיוני יותר מאשר ליכולת תמרון הפוליטית המרשימה המיוחסת לביבי נתניהו.
חבל רק שתקציב 2009 לא יכול לשמש כנושא לבדיחה, מפני שהבדיחה הזו היא על חשבוננו, על חשבון בנינו ועל חשבון בני-בנינו ותותיר את הדור הבא, חייב מיליונים ומרושש.
שיני הבנים
תקציב 2009 הוא התקציב הגרוע ביותר בתולדות המדינה, לא משום שהוא מתעלם מצרכי המשק האמיתיים, אלא בשל העובדה שהוא קוטע מהלך שהחל לפני כחמש שנים, שבסופו אמור היה המשק הישראלי להיפטר מחלק ניכר מחובותיו, ותכליתו הקצאת משאבים לאפיקים ולשכבות שזקוקים להם.
תקציב השנתיים הקרובות יגרום לכך שילדינו יקבלו מאיתנו אותה ירושה מצערת שקיבלנו אנחנו מהורינו וסבינו - חוב עצום שמרתק אליו סכומי עתק מדי שנה. תשלומי הריבית על חובה של ישראל לשנת 2009 עומדים על הסכום הדמיוני 36 מיליארד שקלים ובשנת 2010 הוא יצמח ל-37.5 מיליארד שקלים. ובכן, איני סבור שלכך התכוון מי שאמר שיש לפתח מוקדי צמיחה בישראל.
מדינה באוברדראפט
מצדדי הגדלת הגירעון מתרצים את הדבר במאפיינים הייחודיים של המשבר הנוכחי, המכתיבים ומחייבים התערבות אגרסיבית של הממשלה דרך הזרמת תקציבים למשק בכדי לאפשר את סיומו המהיר - דבר שכל מדינות המערב וממשלותיהן עושות. השוואה נאה ועיקרון טוב ויפה, אלמלא הפער העצום בין ישראל לבין רוב מדינות המערב, מבחינת גודל החוב שלה.
בעוד שברוב מדינות OECD ההרחבה הפיסקאלית מותירה את חובן ברמה סבירה (63% אחוז מהתוצר), ישראל נמצאת עדיין ברמת חוב גבוהה שעלולה לסכן את יציבותה (80%). ככה זה, ככל שמדינה נמצאת קרוב יותר למסגרת האוברדרפט שלה, כך קטנה הגמישות הפיננסית שלה, במקביל לעלייה ברמת הסיכון.
הזדמנות מוחמצת
במקום שממשלת ישראל תנצל את המשבר הנוכחי לרפורמות מקיפות (בדיוק כפי שעשתה ב-2003) שימצבו את המשק הישראלי בעמדת זינוק טובה, בסיום המשבר הנוכחי, היא מובילה מהלך להגדלת מסגרת התקציב באמצעות מיסים (כמו שהיה נהוג בישראל עד כהונתו הקודמת של נתניהו ב-2003), דבר שעלול להחזיר אותנו לשנות השישים.
לפי הפזרנות שמאפיינת את התקציב החדש אפשר לחשוב שחוסלו כבר כל מוקדי הבזבוז במגזר הציבורי וכל המערכות הממשלתיות עברו תהליך התייעלות מקיף שמאפשר לאזרח לקבל שירות ברמה של עולם מערבי.
זיכרון קצר ומטריד
אחד הדברים המטרידים בפרשת התקציב היא תגובת בנק ישראל, אשר הביע תמיכה בתקציב הנוכחי תוך התעלמות מוחלטת מהסכנות הרבות שטמונות בו. נדמה שהבנק שכח דברים שהוא עצמו פרסם לפני כשלושה חודשים (ב-11 בפברואר השנה), בדו"ח על ההתפתחויות הכלכליות ברבעון האחרון ב- 2008 כתב בנק ישראל את השורות הבאות:
"אם המשבר יתפתח לפי התחזיות הנוכחיות, צפוי יחס החוב לתוצר לעלות בשנתיים הקרובות. עוצמת העלייה ואורכה תלויים במדיניות הפיסקלית שתאמץ הממשלה: כלל פיסקלי שיתבסס על גידול ההוצאות בדומה לשיעור התקרה הנוכחית יאפשר ליחס החוב לתוצר להתחיל לרדת כבר ב-2011... "
מדיניות שתחייב הפחתות ניכרות בתוואי ההוצאות שהממשלה התחייבה לו לשנים הקרובות ותאפשר גידול קטן מאוד של ההוצאות האזרחיות. מדיניות של הגדלת ההוצאות בהתאם לתוכניות הרב-שנתיות שאימצה הממשלה, ללא הפחתה של הוצאות אחרות או העלאת מסים, לא תאפשר חזרה לתוואי יורד של יחס החוב לתוצר בשנים הקרובות, ואף תביא להתבדרותו, בפרט אם המשבר יעמיק או יתארך מעבר לצפוי."
"כתוצאה מכך עלולים נטל תשלומי הריבית העתידיים ופרמיית הסיכון של המשק לעלות."
תחושה מטרידה עולה מהפער שבין התגובה "החלבית" של בנק ישראל לאזהרה המפורשת שעולה מהדו"ח שממנו נלקח הציטוט.
אם לא יחול שינוי דרמטי בהחלטות הממשלה (או שבדרך פלא העולם יחזור תוך זמן קצר לצמיחה מרשימה...), אנחנו עלולים לחזות בהתממשות הנבואה השחורה של בנק ישראל.
תקציר למכחישים
עבור מי שעדיין נמצאים בשלב ההכחשה הנה, בקצרה, הסבר והמחשה:
התקציב הנוכחי יביא להפחתת דירוג האשראי הבינלאומי של מדינת ישראל (ואולי אז גם פואד יבין סוף סוף שהורדת דירוג הוא בעיה חמורה לפחות כמו הבעיה האיראנית) ועלייה בפרמיית הסיכון של ישראל. עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה משמעה עליית תשואות.
איזה גורם זר יסכים להשקיע את כספו במדינה בעלת משמעת התקציבית כה רופפת, שבראש ממשלתה אדם השולח נציג לא פורמלי כדי שזה יסגור את עסקת החבילה?
מי המשקיע הלא שפוי שיחפש הזדמנויות השקעה במדינה שבה יו"ר איגוד העובדים הגדול במדינה (ההסתדרות) יושב ליד ראש הממשלה בישיבת הממשלה כדי להציג את התוכנית הכלכלית? זאת עוד לפני שהזכרנו שר אוצר שלא קיים, וההתראה החמורה על מנהל תקין שמגיעה בדמות התפטרות ראש אגף התקציבים.
"בלימה ותנופה"? מי בכלל זוכר.. עושה רושם שהתוכנית היפה טסה הלאה, במטוס מיוחד ובו שני טייסים ואף לא נווט אחד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.