שרי אריסון היא קזבלן

רונן צור הוא יועץ אסטרטגי, מבעלי מורל צור תקשורת

למי שאין כוח לקרוא עד הסוף אגיד כבר בהתחלה: שרי אריסון ניצחה.

היא תיאלץ להיפרד מדני דנקנר ומאיריס דרור, ותקים ועדת איתור שתבחר (שוב) את ציון קינן לתפקיד מנכ"ל הבנק, אבל כל אלו הם מחיר חצי חינם, לעומת הנכסים התדמיתיים שרכשה אריסון בניהול המשבר האחרון.

אני יכול לדמיין את הישיבה המכרעת במשרדי בנק ישראל בה הוחלט לתקוף את שרי אריסון, היצור הבנקאי הכי חלש בשכונה. מה כבר יש להפסיד? אמרו לעצמם. הרי מדובר בילדה מפונקת, כל הזמן מתבכיינת שלא אוהבים אותה, מתנהגת ברהב ומעוררת אנטגוניזם, קצת לחץ והיא בורחת למיאמי. זו ההזדמנות שלנו להראות לכולם שאיתנו לא מתעסקים. שהפיקוח על הבנקים ובנק ישראל עומדים נחושים מול הטייקונים. תרגיל מנהיגות קטן - והופה כולם מתיישרים.

כדאי לעדכן את החברים בבנק ישראל. תרגיל מנהיגות רציני עושים דווקא מול חזקים (תשאלו כל מם-כף בבה"ד 1), ותכנית מבצעית תדמיתית חייבת לכלול חלופות למצבים משתנים, ודרכי נסיגה למקרה שמשהו ישתבש בדרך. אתם נתקעתם אחרי השלב הראשון, וכשכולם ציפו לשלב הבא התברר שבאתם לקרב עם כדור אחד ומחסנית ריקה.

עשר שנים אחרי מותו של אביה האהוב החליטה סוף סוף שרי אריסון לקחת את המושכות בידיים. לא רק זה, היא גם רכשה לעצמה כרטיס כבוד בתא ה-VIP של המנהלים הכוחניים, לצד אלי יונס וגליה מאור, אלו שבבנק ישראל לא היו מעזים לנהל מולם מערכה בסגנון דומה.

עד הרגע הזה לא ברור לאף אחד מה בעצם קרה פה. האם הבנק עמד בפני משבר? האם התקבלו החלטות בעיתיות? אף אחד לא יודע כלום. שום דבר. שום הסבר. גורנישט. רק שמועות, חלקי פרטים, הרבה המהומים ומבטים רבי משמעות אך מעוטי תוכן, והרושם הכללי שנוצר הוא בספין שפשוט נכשל.

לשרי אריסון כנראה נמאס שאחת לכמה שנים בא מישהו ועושה על גבה את בניית התדמית שלו, ובאופן בלתי צפוי היא ניהלה את המשבר הזה בדרך בה הישראלים אוהבים לראות את הגיבורים שלהם: מתמודדים ולא בורחים, עומדים בראש ולא שולחים דוברים מעוררי אנטגוניזם, נותנים גיבוי לחיילים שלהם בעת צרה, מגייסים בני ברית ולבסוף עוברים ממגננה למתקפה (ואפילו מעיפים על הדרך את הבעל מהבית).

לראות את שרי אריסון בראש עובדי הבנק רוקדים ומקפצים מסביבה, כשלצידם שלטי תמיכה ש"במקרה" היו שם, נואמת נאום כתוב ש"במקרה" היה בכיסה, ומדברת לעשרות מצלמות ש"במקרה" נקלעו למקום, היווה המחשה לדרך בה משתנה מול עינינו תדמיתו של אדם כמעט בן לילה. המשבר הזה הפך את שרי אריסון מבוב ספוג מקומי לקזבלן, ובסיומו אפילו פישר וחזקיהו יודעים כבר טוב מאוד, למי למי יש יותר כבוד.