כלכלת ארה"ב עוברת טלטלה עצומה לפי כל קריטריון כלכלי, בעוצמה שלא נראתה כמותה מאז מלחמת העולם השנייה. למרות ששוקי ההון אשר בה מגלים סימני התאוששות מתחילת 2009, עם העליות במדדי המניות וירידה משמעותית במדד הפחד, VIX, הכלכלה הריאלית עדיין חלשה. האבטלה הולכת וגואה ונוגעת ב-9% (מ-4.5% ב-2006) והיא תתעצם עוד, אם תקרוס תעשיית הרכב, המעסיקה, באופן ישיר ועקיף, כמיליון וחצי עובדים בארה"ב.
אנגליה תחילה
לאחרונה פרסמה חברת הדרוג סטנדרט אנד פורס (S&P) אזהרה לגבי אפשרות להורדת הדירוג של אג"ח ממשלת אנגליה, המדורגות בדרוג הגבוה ביותר, AAA. הסיבה לכך היא חולשת הכלכלה האנגלית וההשפעה העצומה של המשבר הכלכלי עליה. עובדה זו, עם חשיפת אנגליה לחובות החוץ שלה, עלולים לגרום להורדת הדירוג אליבא דה S&P.
סטנדרד אנד פורס שמה את האג"ח של אנגליה ברשימת המעקב, כדי לבחון שאין הרעה נוספת ביכולת הפירעון של אנגליה.
המקרה הרוסי
מנכ"ל פימקו, מחברת ההשקעות הגדולות בארה"ב, סבור שיש סיכוי שבשנים הקרובות יירד דירוג האשראי של ארה"ב מדרגת AAA. להערכתי, סיכוי זעום שהדבר יקרה ויש להתייחס להצהרה זו כקריאה לקובעי המדיניות הכלכלית בארה"ב להיזהר במדיניות המרחיבה שעלולה ליצור אינפלציה גבוהה.
מבחינה טכנית, מדינה לא יכולה לפשוט רגל כאשר היא מנפיקה חוב במטבע מקומי. כל עוד המדינה יכולה להדפיס כסף, היא יכולה להחזיר חוב במטבע המדינה. יש לכך השפעה על שיעור האינפלציה, וככל שיודפס יותר כסף, תגדל כמות הכסף ואיתה תגאה אינפלציה.
כאשר מדינה חייבת במטבע חוץ, הבעיה אחרת - היא אינה שולטת במכונות הדפוס ואין ביכולתה להדפיס כסף זר. אם מחיר המט"ח יעלה (פיחות של המטבע המקומי ביחס למטבע שבו הונפק החוב), יתכן מצב שבו המדינה תתקשה להחזיר את חובותיה במט"ח.
זה מה שקרה לרוסיה באוגוסט 1998, ובזמנן גם לטורקיה, אינדונזיה, ארגנטינה, ברזיל ועוד. השנה הודיעה הונגריה שתתקשה להחזיר את חובה החיצוני, וקרן המטבע הבינלאומי (IMF) הזדרזה לסייע בהלוואה רצינית.
קשה להאמין שדבר דומה יקרה בארה"ב בשנים הקרובות. האוצר אמנם הנפיק אגרות חוב בהיקף עצום כדי לממן את הגירעון המסחרי האמריקאי, אך החוב הונפק בדולרים. הוא דולרי. חברות אמריקאיות הנפיקו גם במט"ח, אך היקף חובות המט"ח שלהן זניח יחסית לחוב הממשלתי האמריקאי.
למרות חולשתה העכשווית של ארה"ב, היא עדיין אחראית ליותר מ-18% מהצריכה העולמית. עוצמתה הכלכלית של ארה"ב היא בכלכלת השירותים שלה, בחברות הטכנולוגיה ופחות בחברות התעשייתיות.
ארה"ב אינה מדינה יצרנית מזה שנים רבות ומגמת ההתנתקות מייצור תימשך ביתר עוצמה. לא אתפלא עם תוך עשור עד שניים לא יישאר כמעט דבר מייצור הרכב בארה"ב.
עוצמתה הכלכלית נובעת מהחברות הרב לאומיות וכל עוד תשמור ארה"ב על יתרונה במובן זה, אני סבור שאין סכנה של ממש לכלכלתה או לדירוג האשראי שלה. כל זאת, בטווח העשור הקרוב.
סכנת המטבע קשיח
כיום יש קולות אשר ממליצים ליצור "מטבע קשיח" עולמי חדש שישקלל את הדולר והאירו ואולי מטבעות נוספים. זהו צעד מהפכני שעלול לקחת מספר שנים עד שיתבצע ויתפוס את מקום הדולר "כמטבע הקשיח" של העולם.
רק אם יתבצע מהלך שכזה, ורק אם ממשלת ארה"ב תאלץ לגייס אג"ח גם במט"ח, יתכן האיום הממשי של הורדת הדרוג, וגם זאת אם המצב הכלכלי בארה"ב ידרדר בהשוואה לכלכלות שאר העולם.
דן גלאי הוא פרופסור למנהל עסקים מטעם האוניברסיטה העברית ומרצה בה, וכן משמש כיו"ר סיגמא בית השקעות
אין לראות בדברים הכתובים במאמר משום המלצה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.